אימצתם את הילד של בן זוגכם? אתם זקוקים לצו ביהמ"ש

העליון קובע כי על מנת לכונן הורות מכוח "זיקה לזיקה", יש צורך לבקש צו הורות מבית המשפט וכי לא ניתן להסתפק בהודעה מטעם בני הזוג
גילי סיוון-כהן |
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
אילוסטרציה

הרכב שופטי בית המשפט העליון בראשות הנשיאה, השופטת אסתר חיות, קבע כי יש צורך בצו הורות פסיקתי של בית המשפט לענייני משפחה על מנת לכונן הורות מכוח "זיקה לזיקה", דהיינו – הורות של אדם שנעדר קשר ביולוגי ליילוד אך מקיים קשר זוגי עם ההורה הביולוגי. עוד נקבע כי כאשר בוצע הליך פונדקאות מחוץ לישראל ניתן להחיל את צו ההורות האמור באופן רטרואקטיבי וזאת החל מהמועד שבו נותקה הזיקה בין הפונדקאית ליילוד, כל עוד הבקשה למתן צו ההורות הוגשה בתוך 9 חודשים ממועד הלידה. כמו כן נקבע כי לצורך רישום הורות מכוח "זיקה לזיקה" יש להציג בפני פקיד המרשם תעודה ציבורית מתאימה, ולא ניתן להסתפק בהודעה מטעם בני הזוג.

בעשור האחרון, על רקע התפתחויות חברתיות וטכנולוגיות שונות והיווצרותם של תאים משפחתיים חדשים, התפתח מוסד צו ההורות הפסיקתי, המאפשר להכיר בהורות של בן או בת הזוג של ההורה הביולוגי אם הוכח כי הילד בא לעולם מתוך כוונה משותפת ותכנון משותף של בני הזוג, וזאת מבלי שבני הזוג יידרשו לפנות להליכי אימוץ.

פסק הדין ניתן במסגרת דיון נוסף בשני הליכים שונים הנוגעים להכרה בהורות מכוח "זיקה לזיקה". ההליך הראשון עניינו בזוג גברים שהביאו לעולם ילדים באמצעות הליך פונדקאות שבוצע מחוץ לישראל, וביקשו כי צו ההורות הפסיקתי יכיר בהורותו של ההורה הלא-ביולוגי החל ממועד לידתם של הילדים; ההליך השני עניינו בבנות זוג שהביאו לעולם ילד באמצעות תרומת זרע אנונימית וביקשו לרשום את הורותה של האם הלא ביולוגית על בסיס הודעה לפקיד המרשם, מבלי להציג צו הורות פסיקתי.

מה לגבי פונדקאות?

בפסק הדין שניתן היום, דן בית המשפט העליון בשאלות הבאות: האם צו ההורות הפסיקתי הניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה מכונן את ההורות או שמא מדובר בצו המצהיר על הורות קיימת? ככל שמדובר בצו מכונן, האם בנסיבות של פונדקאות חו"ל ניתן להחיל את צו ההורות הפסיקתי באופן רטרואקטיבי ממועד הקודם למתן הצו? האם הצגת צו הורות פסיקתי או תעודה ציבורית אחרת, מהווה תנאי לרישום הורותו של ההורה הלא-ביולוגי במרשם האוכלוסין, או שמא הודעה שניתנה לפקיד המרשם מספיקה לצורך ביצוע הרישום?

אשר לשאלה הראשונה, בית המשפט קבע כי לעת הזו, בהתחשב בכך שצו ההורות הפסיקתי גובש לכתחילה כפתרון ביניים עד למענה חקיקתי, יש לראות בצו ההורות הפסיקתי צו שמכונן הורות מכוח "זיקה לזיקה", ולא צו המצהיר על הורות קיימת. עם זאת, הובהר כי "משהושלם הליך הכינון, 'הורות היא הורות'", ואין כל הבדל מבחינת הדין בין ההורה הביולוגי להורה הלא-ביולוגי. המשנה לנשיאה השופט פוגלמן סבר, בדעת יחיד, כי צו ההורות הפסיקתי מצהיר על הורותם הקיימת של בני הזוג, אך צירף את דעתו מטעמים מעשיים לדעתה של הנשיאה.

באשר לשאלה השנייה, הוחלט בדעת רוב, בניגוד לדעתו החולקת של השופט מינץ, כי בדומה לנסיבות של תרומת זרע אנונימית, גם בנסיבות של פונדקאות חו"ל ניתן להחיל את צו ההורות הפסיקתי באופן רטרואקטיבי, ככל שהבקשה הוגשה בתוך 9 חודשים ממועד הלידה. במסגרת זאת צוין כי אין טעם להבחנה בין שתי הקטגוריות האמורות, למעט באשר למועד המוקדם ביותר לתחולת הצו, לאמור – בעוד שבנסיבות של תרומת זרע אנונימית ניתן להחיל את הצו ממועד הלידה, בנסיבות של פונדקאות חו"ל ניתן להחיל את הצו רק ממועד ניתוק זיקת הפונדקאית ליילוד, וזאת בשל החשש להיווצרות "הורות משולשת".

הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה פוגלמן והשופט עמית, סברו כי במקרים חריגים ויוצאי דופן אין לשלול את שיקול דעתן של הערכאות השיפוטיות להחיל את צו ההורות הפסיקתי באופן רטרואקטיבי גם בבקשות שהוגשו בחלוף תשעה חודשים ממועד הלידה. השופט סולברג ציין כי נימוקי הדעה הנוגדת לכך נכוחים, כוחה גובר, וכי מכל מקום יש להותיר את בירור הסוגיה לעת מצוא. המשנה לנשיאה בדימוס, ניל הנדל והשופט בדימוס ג'ורג' קרא סברו גם הם כי אין מקום לתחולה הרטרואקטיבית הנ"ל, אך הוסיפו כי סוגיה זו אינה מתעוררת בהליכים דנן.

הודעה לא מספיקה

השופט דוד מינץ הודיע כי במחלוקת זו הוא מצטרף מטעמים מעשיים לעמדת המשנה לנשיאה בדימוס ניל הנדל. ואילו הנשיאה א' חיות, המשנה לנשיאה ע' פוגלמן והשופט יצחק עמית הצטרפו מטעמים מעשיים לקביעת השופט נעם סולברג לפיה תיוותר סוגיה זו לעת מצוא.

בכל הנוגע לשאלה השלישית הוחלט פה אחד כי לצורך רישום הורות מכוח "זיקה לזיקה" יש להציג תעודה ציבורית מתאימה, ולא ניתן להסתפק בהודעת בני הזוג. זאת, בין היתר, נוכח הוראות חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 מהן ניתן ללמוד כי במקרים שהסדרת ההורות מחייבת מעורבות של בית המשפט, המחוקק סבר שיש להתנות את הרישום בהצגת צו שיפוטי מתאים.

במישור הפרטני, הוחלט בדעת רוב, בניגוד לדעתו החולקת של השופט מינץ, כי צווי ההורות הפסיקתיים שניתנו למבקש בהליך הראשון, יחולו באופן רטרואקטיבי החל מהמועד שבו ניתן פסק הדין הזר שניתק את זיקת הפונדקאית לילדים. באשר להליך השני הוחלט פה אחד לדחות את עמדת בנות הזוג, כך שלצורך רישום הורותה של האם הלא-ביולוגית היא תידרש להציג תעודה ציבורית.

________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת אסתר חיות

________________________________________

עו"ד שני ליבמן

שתף את הכתבה ב:
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב telegram
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות