תיאום המחירים למסעות לפולין: אושרה ייצוגית נגד חברות התיירות

המחוזי בת"א קיבל את הבקשה לנהל תביעה נגד החברות, שזכו במכרז משרד החינוך הואשמו ביצירת הסדר כובל והימנעות מתחרות. השופטת: "יש תשתית מספקת"
דנה לווינסקי |
צעירים יהודיים בסיור באושוויץ, פולין. צילום: יוסי זליגר, פלאש 90

שופטת בית משפט המחוזי ת"א, אסתר נחליאלי-חיאט, קיבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברות תיירות שזכו במכרז של משרד החינוך להוצאת מסעות בני נוער לפולין זאת לאחר זכיית החברות במכרז הראשון בשנת 2010, נוצר הסדר כובל בין החברות בדבר חלוקת השוק והימנעות מתחרות על מוסדות חינוך שכבר היו לקוחות של החברות. "התרשמתי כי בקשת האישור אינה נסמכת רק על כתב האישום כראייה יחידה.

אני סבורה כי בשלב הזה עלה בידי המבקשים להראות תשתית מספקת דיה המבססת סיכוי סביר להכרעה בשאלות המהותיות לטובת הקבוצה״, כתבה השופטת בהחלטתה.

מסעות בני נוער לפולין הם חלק ממפעל הנצחת השואה ומשרד החינוך פועל להנחלת זיכרון השואה בתכנית הלימודים החינוכית שנקבעה לתלמידי בתי ספר התיכון ובמסגרת זו יוצאות משלחות נוער למסעות לפולין.

לשם קיומם התקין של המסעות הללו, והצורך לביצוע נאות של המפעל המורכב הכולל טיסה, לינה בארץ זרה, ביקור באתרי הנצחה וזיכרון, מוזיאונים וכן הסעדת המשלחות ואבטחתן, פירסם משרד החינוך מספר מכרזים במטרה להתקשר עם חברות תיירות לארגון המסעות.

המשיבות להליך זה הן חברות שנענו למכרז, הציעו את שירותיהן לארגון המשלחות מטעם בתי הספר והארגונים השונים והתקשרו עם משרד החינוך.

ההתקשרות של המשיבות עם משרד החינוך היא הרקע לבקשת אישור זו, כמו גם לבקשות אישור נוספות שהוגשו בעניין המסעות לפולין; ונראה כי הסיבה לכך היא כי בתחילת שנת 2018 הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום, בין היתר גם נגד המשיבות, ובו מיוחס להן קיום הסדרים כובלים כמשמעם בסעיף 2 לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח -1988) להלן: "חוק התחרות הכלכלית).

שאלת הנזק

לאחר שהוגש כתב האישום, וכנראה בעקבותיו, הוגשו מספר בקשות לאישור תובענה ייצוגית בטענה כי בין השנים 2016-2010 קיימו המשיבות בינן לבין עצמן מספר הסדרים כובלים, נטען כי לאחר זכיית המשיבות במכרז הראשון בשנת 2010, נוצר הסדר כובל בין טיולי הגשר, הלל, אקדמי ואקדמי טרוול (2013) בע"מ בדבר חלוקת השוק והימנעות מתחרות על מוסדות חינוך שכבר היו לקוחות של מהמשיבות הנזכרות.

המבקשים נסמכים על כתב האישום וטוענים כי הסדר כובל זה נוצר במהלך שיחה שהתקיימה בבית קפה בתחילת שנת 2010 בין נושאי משרה במשיבות.

עוד נטען כי הסדר זה פעל עד למועד בו הפכה החקירה שניהלה הרשות להגבלים עסקיים (היום רשות התחרות) בשנת 2016, לחקירה גלויה.

השופטת נחליאלי קבעה כי מחוות הדעת ומיתר החומר שהונח לפניה הגיעה למסקנה כי יש לענות על שאלה זו בחיוב והיה קיים הסדר כובל בין המשיבות בין השנים 2016-2010 וקיים נזק לכאורה לחברי הקבוצה כתוצאה מקיומו של ההסדר. ״התרשמתי כי בקשת האישור אינה נסמכת רק על כתב האישום כראייה יחידה. אני סבורה כי בשלב הזה עלה בידי המבקשים להראות תשתית מספקת דיה המבססת סיכוי סביר להכרעה בשאלות המהותיות לטובת הקבוצה״, כתבה השופטת בהחלטתה.


לצפייה ודירוג כבוד השופטת אסתר נחליאלי-חיאט


עו"ד הילה אקרמן

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות