שופט בית המשפט המחוזי מרכז, אבי גורמן, קיבל את עמדת המדינה ודחה את ערעורו של ניסים דז'לדטי על ההחלטה לגבות ממנו חוב מס של חברה שבבעלותו בסך כ-9.6 מיליון שקלים. לאחר שבחודש אפריל האחרון נדחו ערעורי מס שהגיש דז'לדטי על שומות שנקבעו, נדחה ערעור מס נוסף שהגיש דז'לדטי על החלטת רשות המיסים לגבות ממנו חוב מס של חברת "החבובות" שהייתה בשליטתו.
בין השנים 2008-2000 עסק דז'לדטי במסחר, במתן הלוואות, במימון השקעות בניכיון צ'קים ובתיווך בעסקי ביטוח, נדל"ן גז ונפט, זאת לאחר שבמהלך שנת 1996 הוכרז כפושט רגל. בין היתר, פעל דז'לדטי באמצעות "חברת החבובות", שעל פי מסמכיה הרשמיים הייתה בבעלות אחרים. בשנת 2010 נקבעה שומה ל"חברת החבובות", ביחס לשנות המס 2005-2003, במסגרתה נקבעה לחברה תוספת הכנסה בסך של כ 16.5 מיליון שקלים, הערעור שהגישה "חברת החבובות" על השומה נדחה.
כמו כן, באוגוסט 2012 הוגש נגד דז'לדטי, "חברת החבובות" וחברות נוספות כתב אישום המייחס להם עבירות מס חמורות, בשנת 2017 הורשעו דז'לדטי ו"חברת החבובות" (וכן החברות הנוספות) בביצוע עבירות מס, ובהכרעת הדין נקבע בין היתר כי המערער היה "בעל השליטה, מנהלה והרוח החיה" ב"חברת החבובות", וכי באמצעותו השמיטה החברה הכנסות בסך העולה על 17 מיליון שקלים (ערעור שהוגש על הכרעת הדין נדחה במאי 2019).
החשבונות היו בשליטתו המלאה
באפריל 2019 הוציאה רשות המיסים לדז'לדטי דרישה (לפי סעיף 119א בפקודת מס הכנסה) לשלם את חוב המס של "חברת החבובות" לשנים 2006-2003, כאשר השגה שהגיש דז'לדטי על החלטה זו לסמנכ"לית הבכירה לאכיפה הגביה ברשות המיסים נדחתה, בין היתר, נוכח הכרעת הדין שבה נקבע כי "חשבונות הבנק של החברה היו בשליטתו המלאה של המערער אשר נהג בחברה ובנכסיה כשלו". על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז.
השופט גורמן קבע כי בעניינו של דז'לדטי מתקיימים הקריטריונים לגביית חוב מס, כפי שנקבעו בפקודת מס הכנסה, של חברה שבה הוא שימש בעל תפקיד. בית המשפט קבע כי מסך ההתאגדות של חברה עלול לשמש כר פורה לביצוע עבירות מס והתחמקות מתשלום חובות מס, וקריטריונים אלה נועד לצמצם מקרים כאלה, שיש בהם כדי פגיעה קשה בקופה הציבורית ובחברה בכלל.
בהחלטתו דחה בית המשפט את טענת המערער לפיה לא התקיים דיון משפטי ממשי ביחס לשומה שנקבעה ל"חברת החבובות", וקבע כי "דחיית בקשתו של המערער לבטל את פסק הדין שניתן בנוגע לערעור על שומות 2003-2006, נבעה מדרך התנהלות המערער. הוא זה שהגיש את הערעור בשם החברה, והוא זה שלא ניהל את ההליך כנדרש וכראוי". עוד הוסיף כי "שתי ערכאות השיפוט, אשר דנו בעניינו של המערער במשך שנים ארוכות מאוד, לא מצאו ממש בטענותיו. בנסיבות אלה, הצגת השומות כאילו לא זכו לכל ביקורת שיפוטית עניינית, רחוקה מלהיות מדויקת".
"פעלו במכוון להעלמת מס"
ביחס לטענת המערער כי לא היה בעל תפקיד בחברה בתקופה הרלוונטית וכי אמירותיו של בית המשפט בתיק הפלילי בעניין זה הן "אמירות אגב לא מחייבות", קבע השופט גורמן כי "בהכרעת הדין נקבע במפורש ושוב ושוב, כי על אף שהמערער ניסה להסות זאת, המערער הוא זה שניהל בפועל את החברה". עוד הוסיף כי "הממצאים והמסקנות של הכרעת הדין הם "לב ליבה של ההכרעה ולא אמירות בשוליים". עוד צוין כי יש פסק דין פלילי חלוט בו נקבע כי המערער והחברה פעלו באופן מודע ומכוון להעלמת המס, ועל כן הורשעו יחד בביצוע עבירות מס.
לסיכום, קבע השופט גורמן כך:"ראוי כי מי שפועל באמצעות חברה בע"מ, תוך מעשי מרמה, ערמה ותחבולה שמטרתם העלמת מס, ידע כי כאשר יוכח כי כך נעשה ובהתאם לקריטריונים שנקבעו בסעיפי החוק שנועדו לשם כך, מסך ההתאגדות לא ישמש עבורו כהגנה מלשלם מס בגין הרווחים עליהם נמנע מלדווח". עוד הוסיף כי מדובר בנסיבות חמורות, בהן כפי שנקבע בהליך הפלילי, בוצעה העלמת מס בסכום של כ-17 מיליון שקלים, כאשר "לא רק שהמערער לא עשה דבר כדי למנוע את העלמת המס אלא שהוא עצמו היה זה שאחראי לכך".
בית המשפט הותיר את דרישת התשלום מאת המערער, בסכום של 9.6 מיליון שקלים על כנה, וכן חייב את המערער בתשלום הוצאות המשפט בסך של 30 אלף שקלים בתוספת ריבית והצמדה. יצוין כי בחודש אפריל האחרון קיבל בית המשפט את עמדת רשות המיסים וקבע לדז'לדטי תוספת הכנסה חייבת של כ-33 מיליון שקלים בגין העלמת הכנסות.
_____________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט אבי גורמן
_____________________________________
