שופט בית משפט השלום בירושלים, גד ארנברג, קיבל תביעה של רוכשי דירה בבית שמש וחייב את המוכרים לשלם להם 223 אלף שקלים כולל שכ"ט עו"ד, על הפרת חוזה המכר.
התובעים טענו שהמוכרים הסתירו מהם ביודעין בעיית רטיבות חמורה ביחידת הדיור שמוצמדת לדירה ולאחר שקיבלו אותה לידיהם גילו ביחידת הדיור הצמודה רטיבות חמורה שמבריחה שוכרים פוטנציאליים.
בין הצדדים נחתם הסכם למכירת דירה שכוללת יחידת דיור נפרדת, וביולי 2018 קיבלו הרוכשים את הנכס לידיהם.
בתביעה שהגישו נגד המוכרים, הם טענו כי ביחידת הדיור יש בעיית רטיבות חמורה שהחלה עוד לפני החתימה על ההסכם, אך המוכרים לא גילו להם עליה ואף הסתירו בפועל את נזקי הרטיבות באמצעות חיפוי קיר גבס דקורטיבי.
לטענת התובעים, עצם העובדה שחתמו על סעיף בו הם מאשרים שהם מקבלים את הדירה כמו שהיא, אינה מבטלת את חובת הנתבעים לנהל משא ומתן בתום לב תוך גילוי כל המידע הרלוונטי שידוע להם.
המוכרים עצמם, הכחישו שידעו על הרטיבות וטענו שהרוכשים בדקו את הדירה והיחידה לפני שחתמו על ההסכם ואישרו שהם מקבלים אותה כפי שהיא (as is). הנתבעים מצידם הכחישו שהייתה בעיית רטיבות בדירה או ביחידת הדיור.
לדבריהם, השוכרים התלוננו בפניהם על הצפות נקודתיות אשר טופלו ותוקנו. לטענתם, הרטיבות הנוכחית נגרמה כתוצאה מהצפות עקב טיפול לקוי של התובעים במשאבה שהתקלקלה, והם אינם אחראים לנזקים שגרמו התובעים.
"ניסיון הסתרה"
מטעם בית המשפט מונה מומחה אשר בדק את יחידת הדיור וקבע שיש בה תשעה מוקדים של רטיבות, אשר בסבירות גבוהה נגרמה מהמשאבה.
הוא ציין שאינו יכול לדעת בוודאות את מועד היווצרות הרטיבות, אך הסביר כי לעניות דעתו מדובר ברטיבות ישנה שהחלה לפני מכירת הדירה.
לדבריו, בניית חיפוי הגבס מצביעה על ניסיון הסתרה של הרטיבות.
השופט ארנברג שקיבל את התביעה, ציין בפסק הדין, כי התרשם שהמוכרים ידעו על הרטיבות וקבע כי מדובר בהפרה יסודית של ההסכם שכן הרוכשים לא היו קונים את הדירה אילו היו יודעים זאת.
עוד ציין השופט, כי חוות הדעת הגיונית ולא סביר "שבעיות האיטום נוצרו כרעם ביום בהיר עם העברת הבעלות בדירה לתובעים".
בנוסף, מעדויות שוכרי יחידת הדיור עלה כי הרטיבות הייתה קיימת בחלקים נרחבים ביחידה והשוכרים כולם הלינו על כך בפני הנתבעים. נקבע כי הנתבעים ידעו על הרטיבות או לכל הפחות חששו שישנה רטיבות, מה שבא לידי ביטוי גם בבניית קיר החיפוי שמלמד על ניסיון להסתיר קילופים בקיר.
בהתאם לחובת הגילוי בחוק המכר, נקבע, הם היו מחויבים לגלות לתובעים את המידע הזה.
לצפייה ודירוג כבוד השופט גד ארנברג
