שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, אסתר נחליאלי חיאט, דחתה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד שלוש חברות כרטיסי אשראי, שלפי טענת המבקשים, הן חייבות כלפי לקוחותיהן הקשישים שהתקשרו עם חברות שיווק ישיר במסגרת הפרשה הידועה בתור "עושק הקשישים". השופטת אומנם לא קיבלה את התובענה הייצוגית, אולם ציינה בהחלטתה כי בידי פרטים כאלה ואחרים מהקבוצה יש לכאורה עילות תביעה טובות שדרך בירורן לא מתאים להליך הייצוגי.
לפי טענת המבקשים, כולם קשישים שלוש נשים בגילאי 93, 87, 91 וגבר בן 77, חברות כרטיסי האשראי חייבות כלפי לקוחותיהן הקשישים שהתקשרו עם חברות שיווק ישיר במסגרת הפרשה הידועה בתור "עושק הקשישים". פרשה זו מתייחסת לפעילות חברות שיווק ישיר שנהגו להתקשר עם לקוחות קשישים באמצעים שיווקיים נפסדים ובאופן שמנצל את החולשה הצרכנית של הקשישים.
בין היתר, כך נטען, עשו חברות שיווק ישיר שונות, שימוש במערכת האשראי שמספקות המשיבות כדי להתקשר עם הקשישים בעסקאות שהן לכאורה בתנאים גרועים במיוחד בהיבט של מחיר, בהיבט של עצם נחיצות הטובין הנמכרים לקשישים או בהיבט של אי הספקת הטובין שנמכרו לקשישים, תוך חיוב כרטיסי האשראי שלהם במחירים גבוהים.
חברות האשראי התעלמו?
נטען כי במשך כעשור הצטבר אצל חברות כרטיסי האשראי מידע רב אשר לאופן פעילות חברות השיווק הישיר מאחר שהגיעו אליהן תלונות רבות של לקוחות, בקשות לביטול עסקאות והכחשות עסקה שבוצעו על ידי הקשישים. עוד צוין כי ביחס לחברות השיווק הישיר הצטברה כמות לא מבוטלת של עסקאות מוכחשות או מבוטלות, המהווה אחוז משמעותי מהעסקאות. בנוסף, העיסוק החברתי והתקשורתי בתופעה שזכתה לכינוי 'עושק הקשישים' היה בהיקף כה משמעותי עד שקשה לתאר כי חברות כרטיסי האשראי לא היו מודעות להתנהלות חברות השיווק הישיר.
לטענת המבקשים, מאחר שלחברות כרטיסי האשראי היה אינטרס כלכלי בהרחבת נפח עסקאות האשראי של הלקוחות השונים, הן נמנעו מלפעול להפסקת התופעה הנפסדת ואף פעלו בצורה אקטיבית לעודד את חברות השיווק הישיר, וכדבריהן: "הן פרסמו באופן אקטיבי לאורך שנים, בפרסומים שנשלחו על ידן ללקוחות… בהם יצרו מצג שווא כי מדובר (כביכול) בגופים לגיטימיים שניתן לסמוך עליהם ולמסור את פרטי כרטיס האשראי".
השופטת: "בעיה כאובה בציבוריות הישראלית"
השופטת נחליאלי חיאט, שדחתה את הבקשה, ציינה בהחלטתה כי הגם שברקע מדובר ב'פרשה' מצערת ומכוערת, ככל שאכן אלה הדברים, מאחר ומדובר במסגרת הליך משפטי, וגם אם מדובר בהליך ייצוגי, הרי יש להתבונן על הסוגייה הכואבת הזו באספקלריה משפטית.
"לאור העובדה כי בקשת האישור הוגשה בניסיון לפתור בעיה כאובה בציבוריות הישראלית, ומאחר שלהתרשמותי השאלות שהוצפו האירו זווית לא פשוטה של בעיה מצערת בעניין אוכלוסייה קשישה ומוחלשת ומאחר שבידי פרטים כאלה ואחרים מהקבוצה יש לכאורה עילות תביעה טובות שדרך בירורן לא מתאים להליך הייצוגי, וגם מאחר שהשאלות שהוצפו הן שאלות כבדות משקל ערכיות וחשובות לא ראיתי לעשות צו להוצאות", כתבה השופטת בהחלטתה.
___________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט
____________________________________________
