הרכב שופטי בית המשפט העליון דחה את ערעורו של השוטר מסרשה משה וואסה, אשר הורשע ברצח אשתו ונגזרו עליו 29 שנות מאסר.
השופטים כתבו בהחלטתם: "יש לומר כי המחשבה שבת זוג, בהווה או בעבר, היא קניינו של בן זוגה מעתה ועד עולם ולא, חייה מוטלים בסכנה, כפי שאנו עדים לאחרונה, היא תפיסה מעוותת מיסודה החוצה עדות ודתות אשר אין לה מקום בחברה בישראל. תופעה עגומה זו יש לעקור מן השורש, וליתן לכך ביטוי הולם בעונש הנגזר על עבריינים שנוהגים כך".
המערער והמנוחה נישאו זה לזו בשנת 2018, ובחודש אוגוסט 2018 נולדה להם בת משותפת. למנוחה שני ילדים נוספים מנישואיה הקודמים, ילידי השנים 2011 ו-2015, אשר התגוררו עם המנוחה והמערער בדירתם המשותפת (להלן: הדירה).
בעת האירוע, המערער שירת כשוטר במשטרת ישראל ומתוקף תפקידו החזיק באקדח משטרתי מסוג "יריחו" אותו נהג לשאת עמו לביתו.
לפני כארבע שנים, שב השוטר מעבודתו ו לדירה. על רקע מחלוקת שהתגלעה מוקדם יותר באותו היום בין בני הזוג, התפתח ביניהם ויכוח מילולי שכלל קללות וצעקות.
ירייה אחת
הוא היה נסער מהוויכוח ויצא מהבית על מנת להירגע. בשעה 19:30 לערך, המערער שב לדירה, בה שהו באותה העת המנוחה ושלושת הילדים.
עובר לשעה 21:00, בעוד הילדים במיטותיהם, התפתח פעם נוספת ויכוח בין השוטר למנוחה, במהלכו, המערער הכה את המנוחה בפניה ואף נטל מכסה מחבת והיכה באמצעותו את המנוחה בגבה. בהמשך, בעט ברגלה והיא נפלה והחלה לדמם.
המנוחה קמה והתיישבה על כיסא בפינת האוכל, בעוד הוויכוח המילולי בינה לבין השוטר המשיך.
באותה עת הוא קם מהספה, הלך לחדר השינה, הוציא מהארון את האקדח ושב לסלון הבית בו ישבה המנוחה. הוא דרך את האקדח, כיוונו לעבר המנוחה, וירה לעבר פניה ירייה אחת. הקליע פגע בעינה הימנית של המנוחה, וגרם למותה.
לטענת בא-כוח השוטר שהשיג כאמור הן על הכרעת הדין הן על גזר הדין, בית המשפט המחוזי שגה בקובעו כי בנסיבות העניין התגבשה חזקת הכוונה. בין היתר, מאחר שבית המשפט המחוזי התייחס, לטענתו, לחזקת הכוונה כחזקה חלוטה ולא בחן כמתחייב האם גרסת השוטר מפריכה אותה.
הוא גם שב וטען, כי לא כיוון לפגוע בראשה של המנוחה כעולה מכך שלאחר הירי לא ידע לפרט היכן הכדור פגע בה. על כן, לשיטתו נשמט אחד מבין שלושת הרכיבים עליהם בית המשפט המחוזי הסתמך בקביעתו כי יש להחיל את חזקת הכוונה. כן נטען, כי בית המשפט המחוזי לא בחן את מכלול התנהגות המערער לפני המעשה, במהלכו ואחריו, ולא נתן משקל ראוי לעובדה כי מדובר בירי של קליע בודד ולקריאתו המידית של השוטר לעזרה.
"רצח אכזרי"
השופטים כאמור דחו את הערעור והשופט יוסף אלרון ציין בן השאר בהחלטתו: "לפנינו רצח אכזרי נוסף של אישה בידי בן זוגה.
המערער והמנוחה נישאו זמן לא רב לפני האירוע, ונולדה להם תינוקת כחודשיים לפני הרצח. לכאורה, כל חייהם המשותפים היו לפניהם. כל זאת גדע המערער במו ידיו באותו ערב לאחר ויכוח. במעשיו, ניפץ לרסיסים את משפחתו הגרעינית, והסב נזק קשה עד מאוד לילדי המנוחה ולבתם המשותפת. דבריה הנוקבים והמרגשים של אחות המנוחה בעניין זה נשמעו בבירור בדיון שלפנינו", כתב השופט אלרון.
עוד הוסיף השופט אלרון: "אגב כך, יש לומר כי המחשבה שבת זוג, בהווה או בעבר, היא קניינו של בן זוגה מעתה ועד עולם; ולא, חייה מוטלים בסכנה, כפי שאנו עדים לאחרונה; היא תפיסה מעוותת מיסודה החוצה עדות ודתות אשר אין לה מקום בחברה בישראל. תופעה עגומה זו יש לעקור מן השורש, וליתן לכך ביטוי הולם בעונש הנגזר על עבריינים שנוהגים.
לצפייה ודירוג כבוד השופט יוסף אלרון
