שופט בית משפט השלום בת"א, אביים ברקאי, דחה תביעה לפיצוי כספי בסך מאות אלפי שקלים בתביעה ביחס לזכויות יוצרים במשחק "שם קוד".
למרות זאת השופט קבע כי על הנתבעים להעביר לתובעים את החשבונות אולם זכויות היוצרים לא מוקנות באופן בלעדי לתובעים, אך הורה לנתבעים לשלם הוצאו משפט ושכ"ט עו"ד בסך 45 אלף שקלים.
התובעים ציינו בתביעתם כי, המשחק "שם קוד" הוא אחד הלהיטים ה"חמים" בעולם בתחום משחקי הקופסה.
לדבריהם, בשנת 2015 ניהלו משא ומתן עם יוצר המשחק והחברה הצ'כית המייצרת אותו לקבלת רישיון ליצירת גרסה בעברית למשחק לשוק הישראלי.
לטענתם, לאחר שהגיעו להסכמות עקרוניות, עבדו במשך כ-8 חודשים על פיתוח ויצירת גרסה חדשה למשחק, הכוללת מילים בשפה העברית השונות מהמשחק במקור והתאמתו לישראל.
לדברי התובעים, לאחר שהפרטים העקרוניים ליצירת גרסה עברית סוכמו בין הצדדים, ורק לאחר שהמשחק בעברית כבר היה מוכן כמעט בשלמותו, הם חיפשו שותף עסקי בעל מערכת הפצה ושיווק והגיעו להסכם עם הנתבע בדבר שותפות עסקית בחלקים שווים בקשר ליצור ושיווק המשחק בישראל באופן בלעדי ובקשר לניסיון לקבל זיכיון ישראלי למשחקים בינלאומיים נוספים.
הצלחה מסחרית גדולה
המיזם המשותף החל לפעול בהצלחה והמשחק "שם קוד" זכה להצלחה מסחרית גדולה. לדבריהם, בהתאם להסכמת הצדדים שני הצדדים תרמו משאבים ליצירת המשחקים המשותפים.
כמו כן ובהתאם להסכמות הצדדים נטען כי משלב מוקדם של המיזם ההכנסות המשוערות ממכירת המשחקים שנכנסו לחשבון הבנק של הנתבע היו אמורים לכסות את עלות הפקת המשחקים הנוספים שיוצרו על ידי הצדדים.
לטענת התובעים, הנתבע לא סיפק דיווחים על הקיפי המכירות והרווחים, נישל אותם מכל הכספים המגיעים להם מהמיזם המשותף ואף ניהל את הפעילות העסקית במיזם "בערבוביה" עם עסקיו האחרים הקשורים לעסקי המשחקים. התובעים טענו בתביעתם כי לאחר שפנו לנתבע בעניין זה הוא התחמק ולא סיפק דוחות אמינים, הסתיר מידע והמשיך לנסות להונות אותם ולנשל אותם מהכספים המגיעים להם.
הנתבעים עתרו לדחות את התובענה כנגדם וטענו כי התובע מבקש ליהנות מפרי יחסי שותפות לאחר שנמנע מלמלא את התחייבויותיו כשותף ולאחר שנמנע מלשאת בכל סיכון כספי או אחר הכרוך בפיתוחם, ייצורם ושיווקם של המשחקים נשוא התובענה.
לדברי הנתבעים, התובע לא קיים את התנאים הבסיסיים המקימים שותפות בין הצדדים וכך נמנע מלשלם כל תשלום שהיה צריך לשאת בו במהלך הדרך, הותיר את הנתבע לשאת בכל העול הביצועי הלוגיסטי והכספי וגרם לנתבע לעשות שימוש בכל המוניטין, היכולת והניסיון שלו בתחום המשחקים בישראל.
המשחק שם קוד זכה להצלחה בישראל הודות למוניטין הרב של הנתבע ולמעמדו בקרב קהילת המשחקים בישראל והודות למאמצי השיווק שלו – ורק בשלב זה נעור התובע לדרוש את חלקו.
הנתבע ציין כי הוא והתובע נפגשו במסגרת יריד תערוכה ייעודי בתחום המשחקים והתעניינו יחדיו במשחק "שם קוד" אשר מקורו בצ'כיה.
לטענתו, לאור ההתעניינות ההדדית במשחק סברו הצדדים כי במקום להתחרות על הזכויות עדיף לשתף פעולה הן לגבי משחק זה והן לגבי משחקים אחרים.
שותפות ולא בעלות
בפסק הדין קבע השופט ברקאי כי אין חולק שבין התובעים לנתבע 1 נקשר הסכם והם זכאים לתגמול בגין מכירות המשחק.
המחלוקת העיקרית היא ביחס להיקף התגמול.
בעוד התובעים טוענים לזכותם למחצית מהרווחים, הרי מנגד טוענים הנתבעים שהזכאות היא ל"תגמול הולם" שמשקף את חלקם של התובעים. כך או כך – בטרם התייחסות להיקף התגמול, הרי יש צורך לברר מה היקף ההכנסות, ההוצאות וממילא רווחי הפרויקט כמו כן הוא הוסיף כי על פניו, זכויות הקניין הרוחני שייכות במשותף לצדדים, כך עולה מניתוח ההסכם ולכן קבע כי יש מקום להיעתר לבקשה ולקבוע סעד של מתן חשבונות, גם אם בשינוי תנאי מתן החשבונות.
אולם מנגד השופט לא קיבל את הבקשה שיינתן צו המפסיק כל ייצור, שיווק ומכירת משחקי המיזם המשותף "עד להסדרה כספית מלאה" של החוב הנטען על ידם וכן "הסדרה כספית עתידית".
וכן יש לדחות את התביעה לפיצוי כספי בגין הפרת זכות יוצרים. "ראשית, זכויות היוצרים לא מוקנות באופן בלעדי לתובעים, אלא לשותפות. שנית, בכל מקרה, על מנת להכריע בשאלת זכויות היוצרים, גם ביחס ליצירה נגזרת, היה מקום לצרף את CGE להליך. לעניין זה", כתב השופט ברקאי בפסק הדין.
עוד הוסיף: "יש לדחות התביעה לפיצוי כספי אשר כלל לא הוכחה. התובעים עצמם מפנים לכך שיקבעו את סכום הפיצוי המדויק לאחר קבלת חשבונות הנתבעים. משמעות התביעה הכספית היא חלוקת רווחי משחקי המיזם המשותף בין התובעים לנתבעים – לכך יש לערוך הליך נפרד בתובענה שהתובעים אף הודיעו שיגישו "לאחר קבלת החשבונות". בין אם התובענה תהיה במסגרת הליך לפירוק שותפות ובין בכל מסגרת אחרת – הרי רק לאחר שזו תסתיים ניתן יהיה לקבוע מה הסכום לו זכאים התובעים, ככל שהם אכן זכאים לסכום כלשהו".
לצפייה ודירוג כבוד השופט אביים ברקאי
