בית משפט השלום בתל אביב, גזר על מאמן כדורגל, בן 53, 9 חודשי עבודות שירות, זאת לאחר שהורשע במספר מקרים של תקיפת אשתו. בשלב הטיעונים לעונש הגיעו לבית המשפט דמויות בכירות מענף הכדורגל להעיד לטובתו. השופטת שאף הורתה לו לפצות את המתלוננת ב-3,000 שקלים, ציינה בגזר הדין כי: "לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם לא הביע חרטה אמיתית, הפנמה, נטילת אחריות או אמפטיה כלפיי המתלוננת".
על פי כתב האישום, הנאשם הורשע בביצוע עבירות של שלוש עבירות תקיפה של בת זוג ועבירה של היזק לרכוש במזיד. העבירות בוצעו כנגד רעייתו של הנאשם באותה העת ואם שני ילדיו הבגירים. באירוע הראשון, לאחר ויכוח שהתרחש בשעות הלילה, תקף הנאשם את המתלוננת בדירה בכך שדחף אותה לקיר וכן ניפץ אייפד ואייפון של המתלוננת. באירוע השני הורשע הנאשם שתקף הנאשם את אשתו בדירה בכך שתפס את פניה ואפה בחוזקה בשתי ידיו ובאירוע השלישי הוא הורשע שתקף אותה בכך ששכב עליה ולא נתן לה לזוז, וכן תפס בידיה ורגליה והכה בה במכת אגרוף לפניה, וכתוצאה ממנה נגרמה לה חבלה של ממש בפנים.
התביעה דרשה עונש מאסר בפועל מאחר ובמקרה זה המדובר בנסיבות חמורות ועבירות אלימות קשות המצדיקות קביעת מתחם ענישה כפי שביקשה מאחר והנאשם לא נטל אחריות על מעשיו. מנגד הסנגור עתר לביטול הרשעת הנאשם, טען כי עניינו של הנאשם עומד בתנאים כנדרש והפנה לפסיקה.
אלימות היא אלימות
בהקשר זה הפנה גם לדברים של נסים בכר תוך שטען שלפי עדותו, כל עבירת מין או אלימות כנראה לא תאפשר המשך חברות של הנאשם בהתאחדות לכדורגל מכוח תקנון איגוד ההתאחדות לכדורגל ותקנון איגוד המאמנים ולטענתו, בכך הוכח נזק קונקרטי ועוצמתי לנאשם מההרשעה, משהנאשם לא יוכל להמשיך ולהתפרנס כי תישלל זכותו לעבוד כמאמן כדורגל, והוא לא ימשיך להיות שותף כמנהל אקדמיה לכדורגל.
בית המשפט לא קיבל את בקשת הסנגור לבטל את ההרשעה ובגזר הדין שניתן לאחרונה, צוין כי לאור מאפייני הנאשם ונסיבות המקרה אין מקום להיעתר לבקשה לביטול ההרשעה, זאת גם אם הוצגו ראיות לכך שיתכן ויגרם נזק קונקרטי תעסוקתי לנאשם הלכה למעשה.
"עבירות האלימות במשפחה הכוללות את העבירות שבביצוען הורשע הנאשם באות להגן על ערכים חברתיים ראשונים במעלה הנוגעים לחשיבות השמירה על שלומה, גופה ביטחונה ונפשה של בת הזוג, במקרה זה המתלוננת, שהייתה אשתו של הנאשם משך למעלה מ – 25 שנה ובתקופה הרלבנטית לכתב האישום, והיא גם אם ילדיו", נכתב בגזר הדין.
עוד נכתב: "לא ניתן להתעלם מכך שהנאשם לא הביע חרטה אמיתית, הפנמה, נטילת אחריות או אמפטיה כלפיי המתלוננת, אף לא לאחר הכרעת הדין, זאת ללא קשר לבחירתו לנהל את ההליך שמובן שלא תיזקף לחובתו. קיימת חשיבות לענישה מרתיעה וקונקרטית בעניינו של הנאשם, לצד חשיבותה גם בראי האינטרס הציבורי הכללי".
_________________________________________________________
