שופטת בית משפט השלום בתל אביב, דורית קוברסקי, הורתה למדריך טיולים לשלם פיצוי בסך 35 אלף שקלים, כולל שכ"ט עו"ד, לבונה אתרים באינטרנט בגין הוצאת לשון הרע. זאת, לאחר שנקבע כי מאמר שהעלה המדריך ברשת ביזה והכפיש אותו.
על פי התביעה, התובע, התקשר בהסכם עם הנתבע העוסק בהדרכת טיולים בארץ ובחו"ל, לפיו הוא ישדרג את אתר האינטרנט שלו (רשימה של 39 דרישות) בתמורה ל- 4,800 שקלים ששולמו לו. כעבור מספר חודשים, הנתבע העלה מאמר פרי עטו באתר האינטרנט שלו שבו הוא כינה אותו בכותרת נוכל.
במאמר עצמו ציין מדריך הטיולים כי "כבעל שני אתרי אינטרנט אני מעת לעת משדרגם. מניסיוני הרב מול כל אלה המגדירים עצמם כבוני אתרים; מדובר בתחום פרוץ לחלוטין, רווי בשרלטנים ונוכלים… בונה האתר מעולם לא למד בניית אתרים, אין לו השכלה והכשרה מוכחת ומוכרת וכל ידיעותיו הן מלימוד עצמי. מועד הסיום חלף ובניית האתר טרם הושלמה, בנוסף הערכת היקף שעות העבודה חרגה פי שלושה מהערכתו המקורית, את מרבית דרישות הבסיס שהיו קריטיות לעבודת האתר הוא לא השלים הן בשל חוסר ידע ובשל חוסר מקצועיות. אנשי מקצוע שבדקו את עבודתו העידו שמדובר בעבודה הרשלנית והחסרת מקצועיות שראו. יתרה מכך, האתר הפך לכבד ומהירות העלייה איטית ביותר מה שגרם לפגיעה בדירוג האתר…".
אני נוכל?
התובע הדגיש שכפועל יוצא מהפרסום באתר של הנתבע, כאשר הקיש את שמו במנוע החיפוש 'גוגל' הופיעה כתוצאת חיפוש ראשונה כותרת המאמר "… בניית אתרים – נוכל". עובר להגשת התביעה התובע פנה לנתבע שיסיר את הפרסום, אך הנתבע התנה את הסרתו בהשבת התמורה ששולמה בגין העבודה. התובע גם פנה לגוגל אשר הסכימה להסיר את הפרסום רק לאחר כשנה.
הנתבע הגיש כתב הגנה במסגרתו התייחס לחוסר המקצועיות של התובע בכל הנוגע לבניית האתר. לשיטתו, התובע לא ביצע את רוב הדרישות שהוסכם עליהן, ואף חרג באופן משמעותי מהיקף השעות שהתחייב להן. הנתבע הביע את מורת רוחו מהתנהלות התובע ובתגובה לכך התובע התחייב שתוך זמן קצר הוא ישלים את העבודה. אלא, ש"הבטחות לחוד ומציאות לחוד".
לדברי הנתבע, ברגע שיתרת התמורה שולמה לו נעלמו עקבותיו, ובמצב דברים זה הנתבע החליט לפרסם את מורת רוחו באתר האינטרנט של עסקו. הנתבע הדגיש שיש ליתן משקל מועט להתבטאותו באתר האינטרנט שלו, זירה המיועדת לשיתוף במידע, מדובר ב"זוטי דברים" וב"תביעת השתקה", שעצם בירורה עלול להטיל אפקט מצנן על נכונותם של לקוחות אשר נפגעו מהתובע ליידע את הציבור אודות מעלליו.
עוד נטען, שכשנתיים לאחר הגשת תביעת לשון הרע, הוגשה על ידי הנתבע תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, שעניינה השבת התמורה לרבות פיצוי בגין הנזק שנגרם לו עקב השירות הקלוקל שקיבל מהתובע ובתחילת השנה בית המשפט נתן פסק דין ולפיו על התובע להשיב לנתבע 3,500 שקלים מתוך התמורה שקיבל.
חופש השיסוי
למרות זאת, השופטת קוברסקי לא קיבלה את טענות הנתבע וקבעה כי מדובר היה בלשון הרע במאמר שפרסם הנתבע. "רשת האינטרנט מאפשרת לכל אדם המצוי ליד מחשב להביע בקלות את דעותיו, שיא הפריחה של חופש הביטוי, אך אותה קלות אין בה כדי לאפשר ביזויו של האחר", כתבה השופטת בפסק הדין.
"בענייננו", הוסיפה עוד, "מדובר באמירה נחרצת וחד משמעית שהתובע הוא 'שרלטן ונוכל', שמשמעם בעברית פשוטה רמאי. לא מדובר אפוא בהבעת דעה סובייקטיבית. יודגש שאפילו ואקבל טענת הנתבע שהתובע התרשל בעבודתו, עדיין אין בכך כדי להצדיק פרסום ברוח האמור לעיל. על כן אני קובעת שהפרסום מהווה לשון הרע".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת דורית קוברסקי
