אזרח ישראלי שאינו מתגורר בישראל דרך קבע נתפס נוהג רק עם רישיון נהיגה זר. בית משפט השלום הרשיע אותו ושלל את רשיונו לארבעה חודשים, אולם בערעור למחוזי הוברר כי התקנה לנהיגה מתחת לשנה עם רישיון זר מתייחסת רק לנהג מקצועי והוא זוכה.
המדובר באזרח ישראלי שאינו מתגורר בארץ דרך קבע. הוא מחזיק ברישיון נהיגה אמריקאי ואיתו נסע בארץ מספר חודשים ברכב מנועי פרטי. לאחר זמן מה, הוגש כנגדו כתב אישום בעבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה. הנהג כפר באשמה, והסביר שהוא לא תושב ישראל ולכן רשאי לנהוג עם רישיון נהיגה זר.
המחלוקת הגיעה לבית המשפט השלום בירושלים, בו נדרש לברר האם הוא תושב ישראל כמשמעות הביטוי בתקנות התעבורה או לא. אם אכן אינו תושב, היה יכול לנהוג בלי רישיון ישראלי. אולם בית המשפט קבע שהראיות שהוגשו בפניו לא מספיקות כדי לקבוע לגבי שאלת התושבות של הנאשם.
מה המשמעות של הביטוי "תושב ישראל"?
"ההכרעה מחייבת בחינה לא פשוטה, שלא ניתן לערוך אותה במסגרת דיון בבית המשפט לתעבורה בעת דיון הנוגע לרישיון נהיגה", עם זאת, קבע בית המשפט שיש להרשיע אותו גם תחת ההנחה שהוא לא תושב.
התקנות מאפשרות נהיגה עם רישיון זר רק לתקופה של שלושה חודשים והנאשם שהה בארץ תקופה ארוכה מזו. בסופו של דבר, הוטלה עליו פסילה מלנהוג למשך 4 שלושה חודשים, קנס ופסילה על תנאי.
בסופו של דבר, הוגש ערעור על משמעות הביטוי 'תושב ישראל' בתקנות התעבורה לבית משפט המחוזי בירושלים. הסנגור טען שאי אפשר להרשיע אותו משום שהוא נמצא בארץ פחות משנה והתקנה שהתייחס אליה ביהמ"ש השלום לא תקפה לגביו, אלא לנהג ברכב מקצועי ולא פרטי.
בנוסף, ציין כי מבחן הקובע לגבי השאלה האם הנהג הוא תושב ישראל או לא, לא צריך להיות בדיקת האזרחות שלו או כוונת ההשתקעות שלו בארץ בכל ביקור- יש לבדוק את רמת הזיקה שלו לארץ. הגדרת המונח "תושב" אינה מסתכמת בקיומה של אזרחות ישראלית, אלא כוללת דרישה לקיומו של רכיב נוסף – הימצאות בארץ. מנגד, נטען על ידי המדינה, כי צריך לקבוע כי כל מי שיש לו אזרחות ישראלית ונמצא בארץ, יחשב "תושב ישראל" לעניין זה.
______________________________________________
