שופטת בית משפט השלום בראשון לציון, עינת רון, הרשיעה את סגן ניצב ניסו גואטה בשתי עבירות של תקיפה במהלך הפגנה רבת משתתפים בירושלים. השופטת רון ציינה כי "אין באווירה הקשה שנוצרה במקום כדי להוות, לכשעצמה, עילה להתנהגותו של הנאשם כפי שביקשה ההגנה לעשות".
על פי כתב האישום במהלך שנת 2020, על רקע אירועי מחאה, התקיימו בירושלים, באופן תדיר, הפגנות ובין היתר גם ברחוב בלפור, מול ביתו של ראש הממשלה. מתוקף תפקידו, נטל הנאשם חלק פעיל בטיפול בהפגנות אלה ובאבטחתן. באחת ההפגנות, התקיימה תהלוכת מפגינים בירושלים, אשר לא אושרה קודם לכן על ידי משטרת ישראל. חרף זאת, אפשרה המשטרה את קיום התהלוכה שמסלולה היה מכיוון גשר המיתרים בכניסה לעיר לכיוון רחוב בלפור.
בראשיתה, מנתה התהלוכה מאות בודדות של משתתפים, ובהמשך הצטרפו נוספים והתהלוכה מנתה כאלף איש. באבטחת התהלוכה השתתפו כוחות משטרה רבים שכללו גם קצינים בכירים וביניהם אף הנאשם. במהלך התהלוכה, הגיעו חלק מהמפגינים לרחוב בצלאל, מתוך כוונה להמשיך ולצעוד לעבר כיכר פריז. הכח המשטרתי אשר ביקש למנוע את התקדמות התהלוכה הורה למפגינים לחזור על עקבותיהם וחסם את התקדמותם.
אותה עת, כך נטען, עמד הנאשם יחד עם כוחות משטרה נוספים על הכביש. בשלב מסויים, פנה אביחי גרין, אשר נטל חלק בתהלוכה, אל הנאשם והלין בפניו על התנהגותם של השוטרים כלפי המפגינים במקום. בתגובה, הדף הנאשם בחוזקה את אביחי בשתי ידיו, בפניו, פעמיים. במהלך ההדיפה השניה, מפגין אחר, הסיט את מסכת הפנים של הנאשם והחל להימלט מהמקום. הנאשם החזיר את מסכת הפנים לפניו והחל לדלוק אחר אותו מפגין, במטרה לעצרו. בסיועם של שוטרים נוספים הצליח הנאשם לבצע את מעצרו של אותו מפגין, כאשר כל העת צעקו לעברם המפגינים קריאות שונות, שפכו לכיוונם מים והפריעו למעצר.
גרסת הקצין נדחתה
לאחר מעצר זה, הובל אותו מפגין למעצר כאשר השוטרים אוחזים בידיו וברגליו. במקום היה הנאשם וכן צלם עיתונות וסרטי תעודה, ילון גורביץ אשר תעד את ההפגנה. במהלך ליווי המפגין העצור ומבלי שהיתה כל אינטראקציה בין ילון לבין הנאשם, הדף הנאשם את ילון בחלק גופו העליון אחורנית והיכה בו בעוצמה בצד פניו, בעודו אוחז בידו מכשיר קשר. כתוצאה מכך משקפיו של ילון נפלו והוא סבל מכאבים בצד ימין של פניו ובאוזנו הימנית.
השופטת רון שדחתה את גרסתו של גואטה לא מצאה כי היה בהתנהגותו של אביחי משום איום כלפי הנאשם. בוודאי לא היתה היא חריגה מעבר להתנהגות של מפגינים רבים אחרים שהיו במקום.
"לא היה בעצם התקרבותו אל הנאשם ופנייה אל הנאשם כדי ליצור את האיום אליו מתייחס הנאשם", נכתב בהכרעת הדין, "ולא ניתן ללמוד מהתנהלות כזו, שכאמור לא היתה חריגה למקום ולנסיבות ולא היה בה מעבר להתקרבות ולדיבור התנהגות אלימה או מאיימת כלשהי כך שלא קמה לו לנאשם עילה של הפעלת כח בשל הגנה עצמית. יתר על כן, לו אכן נחשבה התנהגותו של אביחי כמאיימת וכחמורה כפי שהציג אותה הנאשם, מדוע לא נעצר אביחי אותו ערב כפי שנעצרו לא מעטים אחרים ואף לא נתבקשו פרטיו במהלך האירוע. זימונו לחקירה של אביחי נעשה רק לאחר שפרטיו עלו בתקשורת".
באשר לילון גורביץ, גם כאן לא קיבלה את גרסתו של הנאשם כי נאלץ לעשות שימוש בכח על מנת להרחיק את האיום שהיה בהתנהלותו של ילון או את הפרעתו לביצוע המעצר, כטענתו. לדבריה, הנאשם הסביר את פעולתו נגד ילון בשני שלבים של הדיפה, כאשר השלב השני בוצע, לטעמו, משום שהתגברה התנגדותו של ילון לאחר ההדיפה הראשונה.
אווירה היא לא סיבה
"מלכתחילה", נכתב בהכרעת הדין, "לא היתה מצד ילון התנגדות או פעולה כלשהי. בסרטון אף לא נצפית אלימות מצידו של ילון ועוד נראה בבירור כי את ידו השניה הסיט ילון לאחור על מנת להגן על מצלמתו מפגיעה. קיבלתי את גרסתו של ילון ואני קובעת כי היא מהימנה. עדותו היתה סדורה, נחושה וקוהרנטית…. את גרסתו של הנאשם לא קיבלתי לאור האמור לעיל ואף לאור כך שחרף זאת שהנאשם ציין בבית המשפט כי את מעשיו של ילון ראה כחמורים יותר ממעשיו של אביחי, הרי שילון לא נעצר במקום ההפגנה ואף לא עוכב, ויתר על כן עניינו כלל לא הוזכר בהודעתו של הנאשם במשטרה".
לסיכום כתבה השופטת רון כי אין חולק ואף זאת כפי שנאמר לעיל כי ההפגנה אותו ערב היתה רבת משתתפים עד מאוד, משתרעת על פני שטח גדול, ורבו בה העימותים והחיכוכים של המפגינים עם שוטרי משטרת ישראל. אכן נתגלו גם מקרים של אלימות מילולית ופיזית שהופעלה כלפי שוטרים על ידי יחידם מסוימים.
אולם, כך לדברי השופטת: "אין בכל אלה ובאווירה הקשה שנוצרה במקום כדי להוות, לכשעצמה, עילה להתנהגותו של הנאשם כפי שביקשה ההגנה לעשות. התנהגותו כלפי שני המתלוננים נבחנה ביחס להתנהגותם הם כלפיו וכלפי השוטרים ולא ביחס להתנהגותם של אחרים".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת עינת רון
