שוטרים שנתנו דוח תנועה לנהגת הסתמכו על מספר זיהוי שמסרה להם בעל פה, כך עולה מתביעה של נהגת נגד המשטרה שהואשמה על לא עוול בכפה.
הנהגת פנתה מספר פעמים למשטרה אך שם לא התייחסו אליה ורק כאשר הגיע השוטר לדיון השני בבית המשפט, העיד זה, כי הוא לא מזהה את הנאשמת כמי שנהגה ברכב והמדינה חזרה בה מכתב האישום.
כעת, לאחר שהתיק בעניינה נסגר, תובעת האישה פיצוי בגובה 100 אלף שקל מהמשטרה.
"ההתנהלות הפגומה של המשטרה או מי מטעמה", נכתב לבית המשפט, "מעלה חשש ממש, כי כל אדם יכול למסור מספר זיהוי של אדם אחר, כאשר פרטיותו של אותו אדם תיפגע על לא עוול בכפו".
על פי התביעה, גילתה התובעת לתדהמתה, במקרה לגמרי, כי נקבע לה זימון לבית משפט השלום לתעבורה בירושלים, בגין עבירה שביצעה לכאורה ברכב שהיה בעבר בבעלותה.
התובעת, טענה כי מעולם לא קיבלה לידה דו״ח משטרתי כלשהו בגין האירוע, ניסתה להבין לפשר העניין, אולם כל ניסיונותיה לבחון את העניין מול המשטרה עלו בתוהו והיא נאלצה להתייצב בבית המשפט לדיון ושם הבהירה פעם נוספת כי הרכב לא היה בבעלותה וממילא היא לא נהגה בו במועד האירוע.
דורשת פיצוי
במסגרת הדיון, נכחה באולם רק התובעת המשטרתית, ללא השוטר שנכח בעת האירוע וכתב את הדוח.
התובעת ציינה כי תבדוק את העניין פעם נוספת, ולאחר בדיקה הודיעה לבית המשפט כי היא עומדת על ניהול התיק.
כעבור כחצי שנה התקיים דיון נוסף אליה נאלצה כמובן התובעת להתייצב פעם נוספת ובמהלך דיון ההוכחות, העיד השוטר אשר רשם את הדוח בגין האירוע, כי הוא אינו מזהה את התובעת כמי שנהגה ברכב.
נוכח עדות השוטר הודיעה התביעה כי מדינת ישראל חוזרת בה מכתב האישום.
כעת מבקשת התובעת מבית המשפט לפסוק לה פיצויים של 100 אלף שקלים. בתביעה ציינה האישה, כי "העובדה, כי בעת האירוע נכחו הן השוטר והן אזרחית מטעם השיטור העירוני, וכפי שהעיד השוטר במסגרת דיון ההוכחות, אף אחד מהם לא טרח לראות בעיניו תעודה מזהה של הנהגת שנהגה ברכב, כנדרש על פי חוק, אלא הסתמכו לכאורה על מספר זיהוי שמסרה להם בעל פה, מעידה כאלף עדים על ההתנהלות הפגומה של המשטרה או מי מטעמה, ומעלה חשש ממשי, כי כל אדם יכול למסור מספר זיהוי של אדם אחר, כאשר פרטיותו של אותו אדם תיפגע על לא עוול בכפו".
