ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה היום (יום ג') לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ חיים כץ וח"כ אתי עטייה, לתקן את חוק הבנקאות ולהגביל את העמלה הנגבית על פתיחת תיק הלוואה לדיור (משכנתה) ל-360 שקלים בלבד. הצעת החוק תועבר להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאה ותיכנס לתוקף חודשיים לאחר פרסומה ברשומות.
ח"כ כץ הסביר כי הצעת החוק הזו נולדה מאחר והבנקים לוקחים כי הם יכולים, ומי שנפגע הם החלשים "שקורעים אותם בריביות גבוהות וגם בעמלות. עמלת פתיחת תיק משכנתה היא חזירות. אנחנו אומרים היום לבנקים תרוויחו אבל במידה, תהיו הגונים. מי שיכול לשלם בפועל לא משלם. אני מקווה שהכנסת תסביר לבנקים שזהו, תם עידן". בדיון הקודם בו אישרה הוועדה את ההצעה לקריאה ראשונה הסביר ח"כ כץ, כי ב-2021 נפתחו 130 אלף תיקי משכנתה והבנקים גבו 290 מיליון שקל בגין פתיחת תיקים.
ח"כ אתי עטייה בירכה ואמרה: "הבאנו בשורה משמחת לרוכשי הדירות, לזוגות הצעירים וזאת הצעת חוק חברתית שתטיב עם האוכלוסיות החלשות, ותביא לשקיפות, שוויון וביטול האפליה. תפקידנו כחברי כנסת לבחון צעדים אשר יקלו על הציבור ולא יכבידו עליו".
"שערורייה"
ח"כ שלמה קרעי ביקש להוסיף הסתייגות שהחוק יכול גם על כל שאר סוגי ההלוואות: "לא ייתכן שהצעת חוק כזאת תעבור כשהיא חלה רק על הלוואות לדיור. הן לכאורה עם הכי הרבה עבודה ואנחנו מגבילים כאן ב 360 שקל. צריך להוסיף הסתייגות שהמגבלה תכול גם על הלוואות שאינן לדיור, יש הלוואות פשוטות שהבנק לא מתאמץ בשבילן ומשלמים אחוז מגובה הלוואה על פתיחת תיק. על הלוואה של 300 אלף שקל משלמים בבנק לאומי 2,500 שקל עמלת פתיחה ובבנק דיסקונט 7,500 שקל. יש כאן שערורייה".
נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, מיכאל בן דהן הביע את תמיכת משרד האוצר בהצעה, אך ההוסיף שבעיני המשרד לא נכון לקבוע עמלה בחקיקה שכן יש לעשות את זה בגמישות גבוהה ולקבוע את זה ברמות הנמוכות כמו הוראות המפקח או חקיקת משנה. נציגת בנק ישראל, גרניט אופק הביעה את תמיכת בנק ישראל גם כן ואמרה שיש חשיבות לכך שהחוק יחול על כלל הגופים שנותנים אשראי ולא רק על הבנקים.
מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון אמר במהלך הדיון: "גובה העמלה בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD נמוכה משמעותית, כשגובה העמלה שמוצעת בחוק לא מתכתבת בשום צורה עם העלויות שמבוצעות בפועל. לא נראה שיש הלימה בין הפעולה המבוקשת לתשלום המבוקש בגינה. על מסך מה נקבע הסכום? אין שום היגיון לקבוע סכום הפסיד באופן גורף לכולם, יש פה עיוות". מדמון הוסיף שהבנקים גובים את העמלה רק בשלב הסופי של מתן המשכנתה, כשכמות הבדיקות ביחס לכמות הביצועים גדולה משמעותית ויוצרת תהליך עלויות שלא מתומחר בכלל במסגרת העמלה הרלוונטית, כשהמספר שנמצא בהצעת החוק לא מתכתב עם שום עלות רלוונטית.
דני מזרחי, מנכ"ל חברת אופל באלנס המספרת שירותי סליקת תשלומים, הצטרף לדבריו של מדמון והוסיף: "הבקשה לקבוע מחיר פיקס לכל הלווים היא חסרת היגיון. תהליכי חיתום ובדיקת היתכנות להעמדת הלוואה דורשות השקעת משאבים מבחינת אופי ההלוואה ואופי הלווה. יש לקחת בחשבון גם לווים שידחו על ידי המערכת, כשיש לווים שנחשבים כמודרי אשראי והם לא יקבלו מענה במערכת הבנקאית".
הגיון כלכלי?
נציג התאחדות יועצי המשכנתאות, יונתן ברלינר, אמר שלעמלת פתיחת תיק יש היגיון כלכלי, אך למרות זאת כדאי לבטל אותה כי היא גורמת קושי ללקוח בעריכת השוואות כי הלקוח צריך לנהל משא ומתן גם על הריבית וגם על העמלה. נציג רשות שוק ההון, אלי טובול, התייחס לגופים החוץ בנקאים ואמר "שוק האשראי והמשכנתאות נשלט באופן מוחלט על ידי המערכת הבנקאית. יש צפייה שגופי האשראי החוץ בנקאים יתחרו, ואני חושב שצריך להשאיר את עניין קביעת העמלה לשיקול המפקח".
לאחר התייעצות, נציג האוצר הביע את התנגדות המשרד לטיפול בנושא כבר עכשיו והחוק על כל סוגי ההלוואות ללא דיון מעמיק, והוועדה אישרה את ההצעה כפי שהיא. היו"ר ביטון סיכם את הדיון והוסיף "יש מקום לבחון את החקיקה הזאת בעתיד, כי אם על הלוואה עם פחות ניירת העמלה יקרה יותר, אז יש לעשות סדר בדבר".
_______________________________________________
