מדוח נציבות תלונות הציבור על שופטים לשנת 2021, שהוגש עולה שבשנת 2021 התקבלו בנציבות 903 תלונות על שופטים ודיינים וניתנו 946 החלטות, בסך הכל טיפלה הנציבות בשנה זו ב – 1018 תלונות. בשנה החולפת נמשכה מגמת צמצום משך הזמן הממוצע לטיפול בתלונה, שעמד על 45 ימים בלבד (לעומת 54 ימים בשנת 2020, 59 ימים בשנת 2019 ו-83 ימים בשנת 2018).
מתוך 946 החלטות שניתנו בשנת 2021, בוררו לגופן 554 תלונות, שהן 60% מכלל ההחלטות שניתנו. מסך התלונות שבוררו לגופן נמצאו 43 תלונות מוצדקות שהן 8% מכלל התלונות הנ"ל, ו-55 תלונות שהן 10% מכלל התלונות שבוררו לגופן, הסתיימו בהערה לשופט או לדיין. תלונות מוצדקות או תלונות שהסתיימו בהערה, הן 18% מתוך כלל התלונות שבוררו לגופן, היינו נמצא בסיס איתן לכמעט חמישית מהתלונות.
אשר להתפלגות התלונות המוצדקות לפי נושאים, עולים הנתונים הבאים ש- 28% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין (לעומת 20% בדו"ח הקודם) הנציב מציין שמדובר בעליה משמעותית אשר יש לתת עליה את הדעת. 32% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט (אחוז דומה לזה שהיה שבדוח הקודם שעמד על 33%). 26% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על לקויים בניהול המשפט (לעומת 30% בדו"ח הקודם), 14% מכלל התלונות שנמצאו מוצדקות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (לעומת 17% בדו"ח הקודם).
עליה במספר התלונות בביהמ"ש למשפחה
בשנת 2021 נמשך הגידול היחסי בתלונות על שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, עת התקבלו 210 תלונות (לעומת 193 בשנת 2020, 184 תלונות בשנת 2019 ו-130 תלונות בשנת 2018). יצוין כי 17 תלונות שהן 8% מכלל התלונות על שופטי בית המשפט לענייני משפחה, שניתנה בהן החלטה, נמצאו מוצדקות או שהסתיימו בהערה לשופט. נושא זה הובא על ידי הנציבות לידיעתה של הנהלת בתי המשפט, לצורך בדיקת הסיבות לתופעה זו ולהסקת המסקנות המתבקשות, ככל שיידרש.
בשנת 2021 נפתחו 50 תיקי הצהרות הון חדשים של שופטים ודיינים, וכן נעשה טיפול בכ-700 תיקים בהם התקבלו הצהרות הון חדשות, במקרים בהם חלפו 6 שנים מיום קבלת ההצהרה האחרונה, בהצהרות הון של שופטים ודיינים שפרשו, בתזכורות והשלמת חוסרים בתיקים שהוגשו.
בשנת 2021 הוטל, לראשונה בתולדות הנציבות, קנס על עורך דין שלא מסר תגובתו לתלונה. באותו מקרה, התבקשה תגובתו של עורך דין לצורך בירור תלונה בנציבות, לאחר פניות חוזרות ונשנות, ומכתבי תזכורת שלא נענו הוחלט להטיל על עורך הדין קנס לטובת אוצר המדינה בשיעור של 2,800 שקלים סכום ששולם על ידו.
תלונה אחרת עניינה ב"התעסקותם" של שופטי ההרכב במכשיר הסלולרי שלהם במהלך שמיעת עדויות בהליך פלילי (עבירת רצח בנסיבות מחמירות).
בהחלטתו קבע הנציב כי "קשה לקבל התנהלות מעין זו, שבה עסוקים חברי ההרכב במהלך עדותם של העדים, בעניינים אחרים, חשובים ככל שיהיו, באופן הנחזה כאילו אין כל מעייניהם נתונים לתיק שבפניהם, אשר עוסק כאמור בדיני נפשות".
"עם כל ההבנה לעומס הנכבד המוטל על כתפי השופטים", הוסיף וציין הנציב, "אין בכך כדי להצדיק התנהלות מעין זו שיש בה פוטנציאל לפגיעה במעמדו של בית המשפט ובאמון הציבור בו. שימוש במכשיר הסלולר, אשר נעשה לנגד עיני הנוכחים באולם, שאינם מודעים לאיזה צורך הוא נעשה, עלול לגרום לזילות ההליך השיפוטי בעיניהם, על כל המשתמע מכך".
5 מיליון החלטות בשנה
התייחסות הרשות השופטת לדוח השנתי: "הדוח השנתי של נציב תלונות הציבור על שופטים, כמו גם החלטות הנציב הניתנות לאורך השנה, זוכים למלוא תשומת הלב ברשות השופטת. כמות התלונות שנמצאו מוצדקות על ידי הנציב היא נמוכה יחסית להיקף פעילות המערכת ולכמות התלונות המוגשות מדי שנה, אך הרשות השופטת מייחסת חשיבות לכל תלונה ורואה עצמה מחויבת להקשיב, להפנים, ולהפיק לקחים מדו"ח הנציב על מנת לתקן את הטעון תיקון ולהמשיך ולשפר את השירות הניתן לבאי בתי המשפט. ההחלטות מועברות באופן שוטף לנשיאת בית המשפט העליון, לשר המשפטים, למנהל בתי המשפט, לשופט הנילון ולנשיא בית המשפט שבו הוא מכהן, והן מטופלות ברמת הפרט וברמה המערכתית על פי הנדרש. זאת, מתוך הכרה כי מטבע הדברים, מערכת בסדר הגודל ובהיקף העשייה של הרשות השופטת – אינה חפה מטעויות ותקלות וכי עלינו לחתור כל העת לשיפור".
ברשות השופטת מציינים כי אכן מערכת המשפט מתמודדת באופן יומיומי עם אתגרים וכי מדובר במשימה כבדה. לפי דוח מטעם מחלקת המחקר של הרשות השופטת, אשר פורסם בשנת 2021, נראה כי העומס המוטל על שופטות ושופטי ישראל, אין לו אח ורע במדינות אחרות בעולם. "במילים אחרות", כך לפי הרשות, "השופטים בישראל עובדים יותר שעות, מטפלים ביותר תיקים, ונותנים יותר החלטות שיפוטיות בכל יום – בפער משמעותי ממקביליהם בעולם. מדי שנה נפתחים בבתי המשפט כ-850 אלף תיקים חדשים, אשר נדונים בפני כ-900 שופטים ורשמים בלבד. בשנת 2021 בפרט נפתחו מעל 840 אלף תיקים בכל הערכאות, וניתנו קרוב ל-370 אלף פסקי דין ולמעלה מ-5 מיליון החלטות.
אף על פי כן, נאמר עוד בהתייחסות הרשות, שנה זו התאפיינה בשיפור בקצב שמיעת התיקים במערכת בתי המשפט, ומדד קצב הטיפול בתיקים עמד על 103.4% – הנתון הגבוה ביותר בשמונה השנים האחרונות. זאת, על אף שהרשות השופטת פעלה בשנת 2021 בחסר גדול מאוד של שופטים, לאחר שבמשך מספר שנים לא ניתן היה למנות שופטים בשל כהונה של ממשלות מעבר.
התייחסות להליכים המתנהלים בבתי המשפט לענייני משפחה:
"הליכים אלו", נכתב בהתייחסות, "נדונים בדלתיים סגורות, במטרה להגן על צנעת הפרט של הצדדים. מגבלה זו מעוררת קשיים לא מעטים להצגת פועלם של שופטי המשפחה שהוא מן התפקידים המאתגרים, הקשים והחשובים ביותר וכרוך, לצד עומס העבודה הניכר, גם במשא מנטלי ורגשי כבד נוכח הסיטואציות המורכבות, ולעיתים קורעות-הלב, שמובאות בפני בתי משפט אלה. חרף זאת, הרשות השופטת בוחנת כל העת אפשרויות שונות להנגשה לציבור של העשייה החשובה שמתבצעת בבתי המשפט למשפחה".
"במסגרת זו, בחודש פברואר 2022 מינתה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, ועדה בראשות שופט בית המשפט העליון (בפועל) שאול שוחט, שמטרתה לבחון את נושא פומביות הדיון בבתי המשפט לענייני משפחה; את האפשרות לקדם שינוי מדיניות מערכתית בנושא ואת המהלכים היישומיים שבהם ניתן לנקוט לשם הגדלת היקף פרסום פסקי הדין של בתי המשפחה לענייני משפחה. הוועדה צפויה למסור את המלצותיה בחודש ספטמבר 2022".
