לראשונה השתתפה עו"ד גלי בהרב-מיארה כיועצת המשפטית לממשלה בכנס לשכת עורכי הדין באילת.
בתום 100 ימי כהונה בתפקיד, אמרה היועמ"שית כי אף שהמערכת מקצועית ומהימנה היא סופגת מירידה הולכת ונמשכת באמון הציבור בה.
"ללא אמון זה", אמרה, המערכת תתקשה לתפקד". לדבריה, "הדיבור על החלטות לא ענייניות בתיקים פליליים או על התערבות משפטנים בסדר היום הפוליטי – אינו המציאות".
"לפני כ-100 ימים", אמרה בהרב-מיארה בנאומה, "מינתה אותי ממשלת ישראל לכהן כיועצת המשפטית לממשלה. פחות משעה לאחר מכן נכנסתי לדיון מקצועי ראשון. ב-100 הימים שחלפו מאותו דיון ועד היום, אנשיי ואני עוסקים תדיר בסוגיות עקרוניות, רבות ומגוונות".
לדבריה, אחד הנושאים המרכזיים שבו הם מטפלים הוא החובה לאפשר לזרועות מערכת אכיפת החוק, בראשם פרקליטות המדינה ומשטרת ישראל, להמשיך במאבק החיוני והחשוב בפשיעה החמורה ובשחיתות. הפעילות הנחושה של מערכת אכיפת החוק במאבק בפשיעה החמורה ובשחיתות היא חלק מהביטחון הלאומי של המדינה. "לשם כך", אמרה, "אנו נדרשים לאפשר לגופי האכיפה לעשות שימוש בכלים מתקדמים. זאת, כמובן, בלא לגרוע דבר מההקפדה החיונית על זכויות אדם, וזכויות החשודים והנאשמים".
"אני מחזיקה בדעה", המשיכה היועמש"ית, "כי מערכות ציבוריות, אשר החברה הפקידה בידן כוח שלטוני רב, מחויבות לבחון את עצמן תדיר. הדברים נכונים כמובן גם ביחס למערכת שאני עומדת בראשה. אנו נדרשים לבחינה שוטפת של הצורך בשינויים תפיסתיים, ארגוניים, ואחרים, כדי להתאים עצמנו למציאות המשתנה וכדי להשתפר. קפיאה על השמרים משולה בעיניי להליכה לאחור".
פער בין איכות השירות למידת האמון
לדבריה, היא מצאה בפרקליט המדינה, עמית איסמן, שותף אמיתי לדרך ולאתגרים. "שנינו", הוסיפה, "אוחזים בגישה לפיה אין לנו לחשוש מבחינה מחדש של הנחות יסוד, וכי כוחה של המערכת נמדד ביכולתה להיות קשובה לביקורת, להשתנות ולהשתפר. זאת ועוד. שינויים אפקטיביים חייבים להיגזר מידע מעמיק ולהתבסס על תשתית נתונים עדכנית. אין די באינטואיציות".
חלק ניכר מדבריה הקדישה היועמש"ית לנושא אמון הציבור במערכת המשפטית ובמשרד המשפטים. נושא כאוב לדבריה, שכן אף שמדובר במערכת מקצועית ומהימנה, היא סובלת מאמון הולך ויורד של הציבור בה.
"אני מצויה בעיצומו של תהליך בנייה", כך בהרב-מיארה, "ומקדישה זמן רב לשאלת "בניין הכוח". ממנה נגזרת יכולתנו לתת שירות מיטבי לממשלת ישראל ולציבור כולו. אומר את הדברים באופן ברור; לעמדתי, הנושא הבוער ביותר שעלינו לטפל בו הוא סוגיית אמון הציבור במערך השירות המשפטי הציבורי. קיומו של פער בין איכות השירות הציבורי המשפטי, תרומתו להגשמת מדיניות הממשלה ולשמירה על זכויות וביטחון הפרט – לבין מידת האמון בנו – מטריד".
"בלא אמון מצד הציבור בשירות הציבורי משפטי", המשיכה בהרב-מיארה, "אנו כמערכת נתקשה לתפקד כהלכה. בלא אמון הציבור בפועלנו נפגמת הלגיטימציה של הייעוץ המשפטי שאנו מעניקים לדרג המדיני ולמערכות הביטחון ונפגמת הלגיטימציה של פעולות האכיפה. סוגיית האמון במערכת המשפט הציבורית רחבה בהרבה אפוא מן הנדמה במבט ראשון. הנושא משפיע במישרין על הביטחון הלאומי והאישי בישראל".
לדבריה, עליה ועל המנהלים הפועלים עימה מוטלת המשימה לפרוט את הסוגייה המורכבת, והערטליאית של אמון הציבור למרכיביה; להוריד אותה אל הקרקע; לגזור יעדים מעשיים ותוכנית עבודה סדורה.
"כידוע", הוסיפה, "איני זרה לשירות הציבורי. בחודשים האחרונים נוכחתי שוב, כי אנשי השירות המשפטי הציבורי, פועלים ביושר לב ובמסירות. הדיבור על החלטות לא ענייניות בתיקים פליליים או על התערבות משפטנים בסדר היום הפוליטי, אינו המציאות. איני רוצה לעסוק כעת בהשפעתן של התקפות בלתי ענייניות, להבדיל מביקורת בונה, שחוותה המערכת לאורך השנים, על סוגיית אמון הציבור בה. אני מבקשת להתמקד בשאלה מה אנחנו יכולים לעשות כדי להשתפר".
היועמש"ית הציגה בנאומה שני מהלכים שונים המקודמים על ידה בהקשר של אמון הציבור. הראשון, מתן דגש משמעותי לשיפור היבטי הניהול. במסגרתו היא מובילה מהלך לאיתור מועמדים למשרת "מנהל מערך ייעוץ וחקיקה". צעד זה, כך הסבירה, נועד להביא לשיפור תהליכי העבודה, לסייע בהבנייתם, בתיעדוף ובמיקוד המאמץ המקצועי.
שיפור השיח עם גורמי חוץ
נקודה נוספת, היא שיפור השיח שלנו עם גורמי חוץ. "במשך השנים, ובייחוד בשנים בהן שימשתי כעורכת דין במגזר הפרטי", כך לדבריה, "למדתי שהמגזר הציבורי לא תמיד מצליח לשקף באופן מיטבי את תהליכי עבודתו ואת ההיגיון שבבסיס החלטותיו. לפעמים אנחנו אפילו לא מבינים מה לא מובן. מצב זה פוגם ביכולת לקיים שיח אפקטיבי ותוך כך בהליך קבלת ההחלטות ובאמון; לפיכך, יעד מרכזי שבכוונתי לקדם בתקופה הקרובה הוא העמקת איכות הקשר שלנו עם הציבור. זאת, בין היתר, על ידי העמקת השיח עם לשכת עורכי הדין ועורכי הדין במגזר הפרטי; עם האקדמיה; עם ארגוני חברה אזרחית; הסנגוריה הציבורית ועוד. נפעל בחודשים הקרובים על מנת לקדם זאת".
בהתייחסותה למצב הביטחוני הרגיש, אמרה בהרב-מיארה כי ההתמודדות הנחושה עם הטרור, שדרכי פעולתו מגוונות ומשתנות, מזמנת שאלות משפטיות מורכבות שמגיעות לפתחה. "אנו", אמרה, "בייעוץ המשפטי לממשלה ובפרקליטות המדינה עובדים באופן צמוד ואינטנסיבי עם הדרג המדיני ועם גורמי הביטחון, המנהלים מאבק נחוש להגנה על הביטחון. זאת כדי לאפשר מענה משפטי מיטבי לאתגרים הביטחוניים. הכל תוך מחויבות עמוקה לשלטון החוק, ובתוך כך זכויות הפרט, הוראות הדין, וכללי המשפט הבינלאומי".
עו"ד בהרב-מיארה הדגישה גם את חשיבות הכנס ואמרה כי היא רואה חשיבות מיוחדת בהשתתפות אנשי משרד המשפטים בכנס השנתי, וכי היא מעודדת את עובדי השירות המשפטי הציבורי לקחת חלק משמעותי בפעילות לשכת עורכי הדין בכלל. "הקשר האמיץ הקיים בין פרקליטי ומשפטני המגזר הציבורי לבין לשכת עורכי הדין הוא בעל חשיבות אסטרטגית עבור שלטון החוק במדינת ישראל והוא חיוני להצלחתנו", כך לדבריה.
בהתייחסותה לראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, אמרה בהרב-מיארה כי הוא פועל באופן עקבי להעמקת השיח החשוב בין לשכת עורכי הדין לבין השירות המשפטי ציבורי.
"הלשכה", אמרה, "בהובלתו של עו"ד אבי חימי, חרטה על דגלה את ערך ביצור שלטון החוק במדינת ישראל, והיא אף פועלת, בהקשרים המתאימים, לחיזוק השירות המשפטי הציבורי. על כך אני מבקשת להודות לעו"ד חימי ולהנהגת הלשכה".
