מה מותר ומה אסור לחוקר פרטי לעשות? חוקר פרטי אשר העביר דוח חקירה אודות תובעת לאחיה, במהלך הליך משפטי המתנהל בין התובעת לבין האח בארה"ב, ישלם לתובעת 37 אלף שקלים פיצוי בגין פגיעה בפרטיות, כך קבע לאחרונה שופט בית משפט השלום בתל אביב אביים ברקאי, שלא קיבל את טענת החוקר הפרטי, כי המשטרה סגרה נגדו את התיק הפלילי.
על פי התביעה, התובעת ציינה שחוקר פרטי, סיפק לאחיה מידע פרטי כנגד תשלום. לטענת התובעת, פרטים מסוימים שהתחייב הנתבע למסור לא היו יכולים היו להגיע לידיעתו אלא על ידי ביצוע עבירות פליליות על חוק הגנת הפרטיות ועל חוק המחשבים. התובעת הוסיפה שהחוקר, בעצמו או בשיתוף עם אחרים, הוציא ממאגר מידע רשומה אודות כניסותיה ויציאותיה מישראל וכן הוציא בעצמו או בשיתוף עם אחרים, מידע אודות חשבונותיה בבנק הפועלים.
מנגד, טען החוקר כי התובעת מנהלת מספר שנים סכסוך משפטי משפחתי אל מול אחיה. עוד טען שבמסגרת הליכים אלה הושתו על התובעת חיובים בסכומי עתק, ואילו היא נקטה בארה"ב בהליך של חדלות פירעון. לדברי החוקר, במסגרת הליכים אלה פנה אחיה של התובעת אליו, ביקש את דוח החקירה ואף ביקש להציגו בבית המשפט במסגרת הליכי חדלות הפירעון שלה.
הגבול האפור
החוקר הוסיף וטען שעם הגשת הדוח הוזמן לפגישה עם עורכי דינה של התובעת ובאותה פגישה נערך ניסיון, לטעמו של החוקר, להפחידו ולהדיח אותו מליתן עדותו או להשלים את החקירה בעניינה של התובעת. עוד טען החוקר ששם ליבו לכך שהיה נתון למעקב באותה עת והתביעה אינה אלא שלב נוסף במערכה המתנהלת כנגדו, בניסיון להלך עליו אימים על מנת לשבש הליכי המשפט המתנהלים בארה"ב ולא פגע בפרטיות התובעת, לא גרם לה עוול, לא הפר את הוראות חוק הגנת הפרטיות ודוח החקירה הושג בדרכים חוקיות וללא כל כוונה לפגוע.
השופט ברקאי חשב אחרת מהחוקר הפרטי וקבע כי אכן הוא פגע בפרטיותה של התובעת במקרה של מסירת המידע בדבר הכניסות והיציאות מישראל של התובעת. השופט ברקאי כתב בפסק הדין כי אף שלחוקר פרטי לפעמים מותר על פי החוק לפגוע בפרטיותו של אדם, פירוט כניסות ויציאות מישראל, הוא בגדר מידע חסוי על פי דין.
ההיתר למתן פירוט כזה, כך לפי בית המשפט, הוא אך ורק לאדם שהמידע מתייחס אליו או גוף שהוטלה עליו בחיקוק חובה או תפקיד לאמת את פרטי הזיהוי. כלומר, בכל מקרה אסור לחוקר פרטי לחדור למאגרי המידע של מרשם האוכלוסין ולקבל מידע ביחס לאזרחים שונים.
פגיעה בפרטיות
בית המשפט גם דחה את טענת החוקר הפרטי להגנת תום הלב מאחר "ותום הלב אינו מכשיר ואינו מתיר פעולות שאסורות על פי דין".
"ככל שחוק מרשם האוכלוסין אוסר פרסום מידע הנמצא במרשם – הרי אין מקום לטעון שחוק הגנת הפרטיות דווקא מתיר הפרסום, ובלבד שזה היה בתום לב", כתב השופט ברקאי בפסק הדין.
עוד הוסיף השופט, כי למרות שנסגר נגד החוקר התיק הפלילי זה לא אומר שלא נעברה עוולה נגד התובעת: "הנתבע מציין שזומן לחקירה פלילית וזו לא הבשילה לכתב אישום. תיק החקירה נסגר. במלוא הכבוד אין בכך דבר. העובדה שהרשות החליטה, משיקוליה שלה, לא להגיש כתב אישום – אין בה כדי ללמד שלא נעוולה עוולה. יותר מכך, לעיתים אפילו מוגש כתב אישום המסתיים בזיכוי – עדיין אירועי כתב האישום יכולים להצמיח טענות לעוולה שעוול הנאשם שזוכה".
_____________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט אביים ברקאי
_____________________________________________
