שופטת בית משפט לענייני משפחה בת"א, ענת הלר-כריש, קיבלה בקשה של אב לסעד דחוף להבטחת קשר עם בת משותפת לאחר קיום קשר זוגי קצר עם האם. פרט למפגשים שכעת יערכו בבית האם היא הזמינה תסקיר מהאגף לשירותים חברתיים, לשם בחינת מצבה של הקטינה והמערכת המשפחתית ומתן המלצות בשאלת החזקתה וחלוקת זמני השהות. "יש לוודא כי המפגשים בין הקטינה לבין האב יאפשרו קיומו של קשר ביניהם, יאפשרו לקטינה להכיר את אביה ולאב את בתו ולשניהם להיות חלק האחד בחיי השנייה, ומנגד כי יתקיימו באופן אשר הולם את טובת הקטינה ולא פוגע בה", לשון החלטת השופטת.
הצדדים הם רווקים אשר ניהלו קשר זוגי קצר. לאחר שנפרדו ובעקבות הידיעה כי המשיבה בהריון, ניסו הצדדים לשוב לקשר זוגי, אולם כעבור זמן קצר נפרדו שוב. כעבור כחצי שנה ולפני כחודשיים, נולדה הקטינה. השניים מתגוררים בערים מרוחקות.
לטענת המבקש, לאחר שהצדדים נפרדו נודע לו כי מצבה הרפואי של המשיבה התדרדר עד אשר היא אושפזה למשך מספר שבועות במחלקה פסיכיאטרית. המבקש רכש עבור המשיבה ציוד לקראת הלידה הצפויה, אולם לאחר מכן המשיבה ניתקה קשר עמו ועם בני משפחתו.
האב התחנן לראות את התינוקת
לפני כחודשיים, הודיעה המשיבה למבקש כי היא נמצאת בבית החולים עם צירים, המבקש נסע מיד לבית החולים וכשהגיע גילה כי המשיבה שוהה בחדר התאוששות לאחר לידה. המבקש שהה לצד המשיבה והקטינה במהלך אשפוזן בבית החולים, אולם בסמוך למועד השחרור אסרה המשיבה על המבקש להתקרב לבית החולים והדגישה בפניו כי יוכל להיפגש עם הקטינה אך ורק בזמנים שהיא תאשר זאת. המבקש מוצא עצמו מתחנן בפני המשיבה שתאפשר לו ולהוריו להיפגש עם הקטינה. המבקש טען כי הוא אף אינו יודע מה שמה של הקטינה.
מנגד, טענה האם כי מדובר בקטינה בת מספר שבועות אשר ניזונה רק מהנקה. הקטינה נולדה לאחר ניתוח קיסרי חירום, גופה חלש והיא מטופלת בפיזיותרפיה ויש למנוע "טרטורים" לקטינה ולה. כשהצדדים נפגשו נהג המבקש במשיבה כאילו היתה בת זוגו והטריד אותה, הוא כופה עצמו עליה ומנסה לשלוט בה.
עוד לטענתה, הוא יודע את שמה של הקטינה ואת פרטיה והיא אינה מכחישה את זהותו והוא רשאי לפנות למרשם האוכלוסין ולהירשם כאביה ובשלב זה, לנוכח גילה של הקטינה אין לקבוע זמני שהות עם האב כלל או בביתה פעם בשבוע למשך שעה מלווה על ידי אחד מהוריו.
מפגשים בבית האם
השופטת קבעה כי לנוכח העובדה שהקטינה "יונקת בהנקה מלאה", בגיל זה עדיין לא ניתן לצפות מראש בדיוק באיזו שעה תזדקק הקטינה להאכלה. לפיכך, בשלב זמני זה, בראי טובתה של הקטינה, יש לקיים את המפגשים בין האב לבין הקטינה, כשהאם קרובה וזמינה ועל כן לעת הזו וכהסדר זמני בלבד מקובלת עלייה המלצת יחידת הסיוע כי המפגשים יתקיימו בבית האם.
"קיום מפגשים בין האב לבין הקטינה בבית האם בשלב זמני זה", כתבה השופטת הלר-כריש בהחלטתה, "טומן בחובו יתרון גם בכך שיימנע הצורך להוציא את הקטינה מביתה לשם המפגשים עם האב. כך יתאימו עצמם ההורים לסדר יומה המשתנה של הקטינה, ולא הקטינה שהיא תינוקת בת שבועות ספורים תצטרך להתאים עצמה ללוחות הזמנים של המפגשים עם האב".
עוד הוסיפה השופטת כי "יש לוודא כי המפגשים בין הקטינה לבין האב יאפשרו קיומו של קשר ביניהם, יאפשרו לקטינה להכיר את אביה ולאב את בתו ולשניהם להיות חלק האחד בחיי השנייה, ומנגד כי יתקיימו באופן אשר הולם את טובת הקטינה ולא פוגע בה".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת ענת הלר-כריש
