שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, הורתה לרשות האוכלוסין וההגירה להודיע לאזרחיות ואזרחי אוקראינה שכניסתם סורבה, על זכותם להיוועץ בעו"ד, ולהגיש הליכים משפטיים. כן חייב בית המשפט את הרשות להימנע מגירושם מישראל, בטרם חלפו לפחות 48 שעות מהגעתם לישראל.
השופטת מיכל אגמון גונן הדגישה כי הבקשה אינה להשאיר את כל אזרחי אוקראינה המגיעים לישראל בארץ. הבקשה היא צנועה הרבה יותר, ככל שהרשות מחליטה לסרב את כניסתם, שתמתין ותאפשר לבחון את ההחלטה בתחילה בבית הדין לעררים, וככל שיידרש גם בבית המשפט.
ההחלטה ניתנה בעניינם של אח ואחות, הוא קטין בן 14, והיא אך מלאו לה 18. רשות האוכלוסין ביקשה להרחיקם באישון לילה מייד לאחר שנחתו בישראל, כשאמם ממתינה בשדה התעופה ואינה יודעת מה עולה בגורלם. השופטת ציינה כי רק התערבות של עורכי דין, העושים לילות כימים, בשדה התעופה, במתקן המסורבים ובמלון המסורבים, ללא תמורה מאז פרוץ הקרבות, מנעה את הגירוש.
הפליטים מורחקים בלי דיון
הרשות, בעקבות מתן צו הביניים, התירה את כניסתם, וביקשה כי ההליך יימחק. באי כוחם ביקשו כי בית המשפט יכריע בהליך לגופו כיון שהוא מעורר שאלות עקרוניות. אשר לתיאורטיות ההליך קבעה השופטת, כי לכלל זה יש חריגים ובהם מקרים, כמו זה בהם לא ניתן יהיה לעולם להעמיד את החלטת הרשות בביקורת שיפוטית.
"חלק מאזרחי, ובעיקר אזרחיות אוקראינה מגיעות לשדה התעופה ומורחקות על אתר", כתבה השופטת בהחלטתה, "אלו שמצליחות להגיש ערר, מורחקות לעיתים אף בטרם נדון הערר, ואלו שבית הדין או בית המשפט מוציאים צו בעניינם, משנה הרשות את טעמה, מסתפקת בערבויות שנקבעו ומתירה את כניסתן. …. אם בית המשפט לא ידון בבקשה זו הוא לא יוכל לדון בעניין לעולם, כשגם בענייננו מדובר ביסודות שלטון החוק – האפשרות להעביר את החלטות המינהל בביקורת שיפוטית".
לדברי השופטת, הרשות מגרשת את מרבית מסורבות הכניסה מאוקראינה, כך על פי הנתונים שהוצגו בפניה. "והרשות", הוסיפה השופטת, "לא כפרה בהם, מבלי שניתנה להם הזדמנות לפנות לעו"ד ולהעמיד את החלטת הרשות בביקורת שיפוטית. הרשות מזדרזת ומשנה את החלטתה במקרים בהם בית הדין או בית המשפט נותנים צו ארעי המונע את ההרחקה, וכך מונעת מהעמדת החלטותיה במבחן הביקורת השיפוטית. בית משפט זה …. לא יעמוד מנגד ללא תגובה ולא יתן גושפנקה להתנהלות זו של הרשות"
השופטת אגמון גונן עמדה על חשיבות זכות הגישה לערכאות, והחשיבות להעמיד את החלטות המינהל לביקורת שיפוטית. "מניעת ביקורת שיפוטית היא חמורה מכל חמורה. כך כלל, …. כך וודאי וודאי כאשר הרשות היא זו המנסה לגרום לנעילת שערי בית המשפט על ידי הרחקת המבקשים להיכנס בשעריה מישראל", כתבה השופטת אגמון גונן ועמדה על עקרון טובת הילד, האמנה לזכויות הילד שישראל חתומה עליה, והחשיבות לקבל החלטות כשטובת הילד הוא העקרון הראשון במעלה.
"גר הייתם בארץ מצרים"
השופטת הורתה לרשות לפעול על פי ההנחיות לפיהן על הרשות ליידע את כל מסורבי הכניסה, עם הסירוב כי יש להם זכות להיוועץ בעו"ד ולהגיש ערר על אותה החלטה. ההודעה תימסר במעמד החלטת הסירוב בכתב גם בשפות האוקראינית והרוסית וכן על הרשות לאפשר למסורבי הכניסה להיפגש עם עורכי דין, וליצור קשר עם משפחתם או חבריהם, כדי שאלו ידאגו לכך עבורם. כדי לאפשר למסורבי הכניסה לפנות לייצוג משפטי, על הרשות להימנע מגירוש אותם מסורבים במשך לפחות 48 שעות מהגעתם, כך שיוכלו לממש את זכותם זו, ולהגיש ערר.
אשר לבית הדין לעררים, בעררים שמעורבים בהם קטינים, יש לשמוע את הקטין, אפוטרופוס לדין, ולשקול בהחלטה את טובת הילד כשיקול ראשון במעלה וככל שבית הדין מחליט שלא ליתן צו ארעי למנוע את הגירוש, עליו לתת עיכוב ביצוע להחלטתו, כך שיהיה סיפק בידי העוררים לפנות לבית המשפט. הרשות תמנע מהרחקת עוררים כאמור, במשך 48 שעות מקבלת החלטת בית הדין.
השופטת אגמון גונן הזכירה את חג הפסח הקרב וסיימה את פסק הדין בפרשנות הרמב"ן לפסוק "וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".
לצפייה ודירוג כבוד השופטת מיכל אגמון-גונן
