בית המשפט העליון קיבל את ערר הפרקליטות והורה על מעצרו עד תום ההליכים של קטין בן כ-17.5 מהפזורה הבדואית, אשר ירה מטווח קצר בשישה אנשים ופצע אחד מהם.
בהחלטה צוין, בין השאר, כי: "הכלל הוא "אם יורים – לא משתחררים. הקטינות היא אכן טעם מיוחד, אך לא אחת נאמר כי קטינות אין משמעה חסינות, לא מפני מאסר מאחורי סורג ובריח ולא מפני מעצר מאחורי סורג ובריח".
המדובר בנאשם, אשר על רקע סכסוך בין פלגים שונים במשפחתו, שרף רכב וירה מטווח קצר בשישה אנשים, כשהוא מאיים עליהם, ופצע באופן קשה אחד מהם.
פרקליטות מחוז דרום ייחסה לנאשם בכתב האישום ביצוע עבירות של הצתה, חבלה בכוונה מחמירה, איומים, עבירות בנשק ועוד וביקשה מבית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
בית המשפט המחוזי בב"ש התחשב בהיותו של הנאשם קטין והורה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני. המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה ערר לבית המשפט העליון, אשר כאמור התקבל.
קטינות היא לא חסינות
בהחלטה צוין כי המעשים המיוחסים לנאשם בכתב האישום הינם "סלסלה מלאה מכל טוב פרי חוק העונשין" והם מעידים על נגישות לכלי נשק.
"המחוקק", נכתב בהחלטה, "הנחה את בית המשפט כי הכלל הוא אם יורים – לא משתחררים. זה הכלל, ועל מנת לחרוג מהכלל, ובכדי שניתן יהיה להסתפק במעצר בפיקוח אלקטרוני, יש להצביע על טעמים מיוחדים שיירשמו, כי בשל נסיבות ביצוע העבירה או נסיבותיו המיוחדות של הנאשם, ובכלל זה היותו של הנאשם קטין, קבע בית המשפט העליון. הקטינות היא אכן טעם מיוחד, אך לא אחת נאמר כי קטינות אין משמעה חסינות, לא מפני מאסר מאחורי סורג ובריח ולא מפני מעצר מאחורי סורג ובריח".
בית המשפט העליון התייחס גם לנושא הסולחה בין הצדדים וציין, כי ככלל, הסולחה אינה חזות הכול, לא בשלב הענישה ולא בשלב המעצר. "כוחה של הסולחה הוא בין שתי המשפחות אך המסוכנות העולה מהמעשים נושא כתב האישום אינה נקודתית ומוגבלת כלפי המתלונן בלבד, אלא כזו שעלולה להיות מופנית כלפי הציבור בכללותו", צוין בהחלטה.
