הפרקליטות הגישה לבית המשפט העליון ערעור על גזר הדין בעניינה של אילנית להב בלילה, 49, שהורשעה בעבירות של סרסרות למעשה זנות, החזקת מקום לשם זנות, פרסום שירותי זנות ועבירות מיסים והלבנת הון.
הנאשמת הורשעה בכך שניהלה בית בושת במשך 8 שנים, במהלכן הפעילה עסק בו סיפקו נשים שירותי מין תמורת תשלום והתוותה את אופן ניהול הפעילות העבריינית בבית הבושת, עמדה בראשה ושלטה בכל תחומי הפעלתו, תוך שהסתייעה ב"אשת קש" ובאחרים נוספים לשם ניהול העסק ותפעולו השוטף, לרבות גיוס הנשים שיספקו את שירותי המין, וניהול הפעילות הכספית של כספי האתנן.
בית משפט המחוזי בתל אביב הרשיע את הנאשמת בכל העבירות שיוחסו לה וגזר עליה עונשים אותם לא ניתן כרגע לציין בשל צו איסור פרסום. לאחר גזר הדין, הפרקליטות טענה בהודעת הערעור כי העונש שנגזר על הנאשמת אינו הולם את חומרתם הרבה של מעשיה ורחוק מלשקף את טיבן של העבירות בהתאם לקביעותיו של בית המשפט עצמו בגזר הדין.
רווח כלכלי תוך כדי ניצול
בערעור נכתב כי יש להתחשב בחומרת מעשיה של הנאשמת, אשר יזמה, הקימה ועמדה מאחורי מנגנון משומן היטב של בית בושת אותו הפעילה במשך כ-8 שנים: "הנאשמת התייחסה לנשים אשר נתנו שירותי מין במכון אותו הפעילה, במסווה של 'עיסוי', כאל אובייקט מיני העומד למכירה וניצול זאת כדי לגרוף רווח כלכלי, תוך שקבעה את זמני פעילות בית הבושת לשבעה ימים בשבוע, בשתי משמרות יומיות, 13 משמרות שבועיות, כאשר במהלך כל משמרת סיפקו בין 5-7 נשים שירותי מין בתמורה לתשלום ל-8-10 לקוחות לכל אישה, והכל לצורך עשיית כסף קל והפרה בוטה של החוק".
כן הובהר כי העונש שהושת על הנאשמת אינו הולם כלל ועיקר את עבירות המס והלבנת ההון שביצעה – בשים לב למשך הזמן בו בוצעו העבירות, היקף העבירות, מידת התכנון והתחכום בה נקטה הנאשמת, טיב עבירת המקור – עבירות הנלוות לזנות, ומידת הנזק שנגרם לקופת המדינה. בהקשר זה, הודגש כי רק עבירות המס והלבנת ההון כשלעצמן, קל וחומר, כאשר מצרפים אליהן את העבירות הנלוות לזנות – מצדיקות עונש מאסר שנע בין ארבע לשש שנות מאסר. בנסיבות אלה, נטען כי העונש שהושת על הנאשמת רחוק מן העונש ההולם את כתב האישום על עובדותיו הקשות.
___________________________________________________________
