לבית המשפט השלום בתל אביב, הוגש כתב אישום נגד תושב חולון בן 36, בעליו של מלון "ELIMNA" ביפו בגין מעשה מגונה, פגיעה בפרטיות והאזנת סתר. זאת לאחר שהניח מצלמות נסתרות בחדרי המלון. לצד כתב האישום מבקשת הפרקליטות כי בית המשפט יורה על הרחקתו של הנאשם ממקום העסק וכי ייאסר עליו לעסוק בתחום המלונאות עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
על פי כתב האישום, במהלך התקופה בה שימש הנאשם כבעליו של בית המלון הוא החזיק מצלמה ובה כרטיס זיכרון, הכולל הקלטת תמונה וקול. בהזדמנויות שונות, הניח הנאשם את המצלמה הנסתרת בחדרים שונים במלון בהם שהו אורחים, כיוון אותה לעבר המיטה בחדרים והפעילה, ביודעו כי המצלמה מצלמת ומקליטה תמונה וקול. זאת במטרה לתעד ולהקליט זוגות בחדרי המלון ללא ידיעתם או הסכמתם, כשהם במצבים אינטימיים, תוך פגיעה בפרטיותם. במועד מאוחר יותר, הוציא הנאשם את המצלמה הנסתרת מהחדר וצפה והאזין לתוצרים שתועדו בה.
במקביל הגישה הפרקליטות בקשה להארכת תנאים מגבילים במסגרתה התבקש בית המשפט בין היתר להאריך את הרחקתו של הנאשם ממקום העסק ואת איסור העיסוק בתחום המלונאות.
הוגש ערעור על עונשה של המדאם מתל אביב
עוד בפלילים: הפרקליטות הגישה לבית המשפט העליון ערעור על גזר הדין בעניינה של אילנית להב בלילה (49), שהורשעה בעבירות של סרסרות למעשה זנות, החזקת מקום לשם זנות, פרסום שירותי זנות ועבירות מיסים והלבנת הון.
הנאשמת הורשעה בכך שניהלה בית בושת במשך 8 שנים, במהלכן הפעילה עסק בו סיפקו נשים שירותי מין תמורת תשלום והתוותה את אופן ניהול הפעילות העבריינית בבית הבושת, עמדה בראשה ושלטה בכל תחומי הפעלתו, תוך שהסתייעה ב"אשת קש" ובאחרים נוספים לשם ניהול העסק ותפעולו השוטף, לרבות גיוס הנשים שיספקו את שירותי המין, וניהול הפעילות הכספית של כספי האתנן.
בית משפט המחוזי בתל אביב הרשיע את הנאשמת בכל העבירות שיוחסו לה וגזר עליה עונשים אותם לא ניתן כרגע לציין בשל צו איסור פרסום. לאחר גזר הדין, הפרקליטות טענה בהודעת הערעור כי העונש שנגזר על הנאשמת אינו הולם את חומרתם הרבה של מעשיה ורחוק מלשקף את טיבן של העבירות בהתאם לקביעותיו של בית המשפט עצמו בגזר הדין.
בערעור נכתב כי יש להתחשב בחומרת מעשיה של הנאשמת, אשר יזמה, הקימה ועמדה מאחורי מנגנון משומן היטב של בית בושת אותו הפעילה במשך כ-8 שנים: "הנאשמת התייחסה לנשים אשר נתנו שירותי מין במכון אותו הפעילה, במסווה של "עיסוי", כאל אובייקט מיני העומד למכירה וניצול זאת כדי לגרוף רווח כלכלי, תוך שקבעה את זמני פעילות בית הבושת לשבעה ימים בשבוע, בשתי משמרות יומיות, 13 משמרות שבועיות, כאשר במהלך כל משמרת סיפקו בין 5-7 נשים שירותי מין בתמורה לתשלום ל-8-10 לקוחות לכל אישה, והכל לצורך עשיית כסף קל והפרה בוטה של החוק".
_________________________________________________________________
