שופטת בית משפט לנוער בבאר שבע, שרון ריבלין אחאי, גזרה שנת מאסר לנער כבן 15, שהורשע בתיק שוד ודרישת נכס בכוח. השופטת גם הורתה לנער לשלם לשניים פיצויים בסך הכל של 2,500 שקלים. בתום הקראת גזר דין אמרה השופטת: "אני מפצירה בנאשם ובבני משפחתו, להירתם להליך טיפולי של ממש אף בתום ריצוי המאסר, ולשקול שוב, ברצינות המתחייבת בין היתר גם מהעונשים המותנים התלויים ועומדים כנגדו, את יציאתו למסגרת חוץ ביתית שתוכל לתת מענה טיפולי ראוי לצרכיו ופתח של תקווה להשתלבות בחיים נורמטיביים".
הנאשם, כיום כבן 15, עת היה הנאשם כבן 14 וחצי, עבד המתלונן בדוכן לממכר פרחים. על פי הרשעתו, הנאשם הגיע עם אדם נוסף למקום, כאשר השותף עוטה על פניו מסכה למניעת הדבקה מנגיף הקורונה ומחזיק בידו שוקר חשמלי, אשר מסר לו הנאשם. הנאשם עטה כובע גרב אשר כיסה את פניו.
במעמד הנ"ל, כך לפי האישום, אמר הנאשם למתלונן כי אם לא ימסור להם את הכסף שברשותו, השותף יחשמל אותו והשניים ירביצו לו, זאת תוך שהשותף הפעיל את השוקר שהחזיק בידו. עוד אמר הנאשם למתלונן כי "הרוסי אין לו רחמים", כאשר הוא מתכוון לשותף.
המתלונן סירב למסור לשניים את הכסף שברשותו ואז הנאשם ביקש בתגובה מהמתלונן ללכת איתו לשוחח בצד. בשלב זה השותף הצטרף אליהם, היכה את המתלונן ביד ימין של המתלונן ותפס אותו מאחור בצווארו. אז השותף נטל 1,340 שקלים מכיסו של המתלונן והשניים נמלטו מהמקום בריצה ולאחר מכן חילקו בניהם את הכסף.
ארבו לשכן
בהמשך, הודה הנאשם בתיק נוסף, עת היה הנאשם כבן 13 ותשעה חודשים, המתלונן פגש ברחוב את הנאשם ושני קטינים נוספים. לאחר שהמתלונן נתן לשותף של הנאשם סיגריה, ביקש השותף מהמתלונן, שימסור לו את הטלפון הנייד שלו יגלה לו את קוד הפתיחה, וזאת על מנת שהשותף יוכל "לבדוק" את הנייד.
המתלונן נענה לבקשותיו של השותף, והשותף החזיר למתלונן את הנייד לאחר ש"בדק" אותו. הנאשם ושותפו החליטו לקחת את הטלפון של המתלונן וארבו לו בסמוך לבניין מגוריו. כאשר המתלונן הגיע לכניסת הבניין, השותף והנאשם הגיחו מאחוריו, אחזו בו, הכו אותו באגרופים בפניו, ונטלו ממנו את הנייד שאחז בידו. לאחר מכן השותף והנאשם ברחו מהמקום ומכרו את הנייד שגנבו תמורת 300 שקלים.
השופטת ריבלין אחאי ציינה כי מלאכת גזירת הדין קשה ביותר, משעסקנן בנאשם כה צעיר, אשר ביצע עבירות כה חמורות. "אף כי הנאשם הוא שעומד בפניי בית המשפט", כתבה השופטת, "לא נעלמו מעיניו של בית המשפט קורבנות העבירות. בית המשפט רואה לנגד עיניו את הנער הצעיר, העובד לפרנסתו בדוכן פרחים, כאשר הנאשם ושותפו מאיימים עליו, מכים אותו ונוטלים ממנו את פדיון יומו. בית המשפט רואה לנגד עיניו את הצעיר אשר בטח בשכניו והראה להם את הקוד לטלפון שלו, ומאוחר יותר 'זכה' למארב אלים שלהם בפתח ביתו. בית המשפט מחויב להגן על המתלוננים, כמו גם על כל אזרח תמים, אשר זכותו לנוע במרחב הציבורי מבלי לחרוד מפני בריונים אלימים המאיימים על גופו ורכושו".
חזרה לדרך העבריינית
"חזרתו של הנאשם לפעילות עבריינית תוך הסלמתה", הוסיפה עוד השופטת, "זמן קצר מאוד לאחר שחרורו מהכלא ובשעה שתלוי ועומד נגדו מאסר מותנה, כמו גם ההיסטוריה של אי שיתוף פעולה עם גורמי הטיפול, והפרות חוזרות ונשנות של תנאים מגבילים, מלמדים שהנאשם אינו מסוגל בשלב זה של חייו להוציא עצמו בכוחות עצמו ממעגל העבריינות ושאף משפחתו אינה מהווה כל גורם סמכות עבורו".
לפי גזר הדין, מתסקיר שירות המבחן, כמו גם מדבריו של הנאשם בבית המשפט, ניכר כי הוא מצטער על מעשיו וכי "לא טוב לו בכלא". אך מאידך, אינו מוכן להשתלב במסגרת חוץ ביתית, והוא אינו מסוגל להצביע על האופן בו תשתנה התנהגותו בעתיד. "מכאן", סיכמה השופטת, "שבית המשפט מחויב להגן על הנאשם גם מפני עצמו, כאשר הענישה הממשית, עם כל הכאב שבדבר, היא למעשה הדרך היחידה שנותרה על מנת להציג לנאשם גבול סמכותי, אשר הלוואי ויהיה בו כדי לגרום לו הפעם להבין שאין לו ברירה אלא לשנות את דרכו".
______________________________________________
