על פי כתב האישום לפני כחמש שנים החליט עו"ד ברק כהן ואחרים, לפעול נגד מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, בין השאר הוא הפעיל דף אינטרנט ברשת החברתית "פייסבוק" וכן אתר ברשת האינטרנט בשם "באים לבנקאים", על מנת שאלו ישמשו כפלטפורמה ליצירת קשר עם פעילים אפשריים לצורך הוצאת המאבק אל הפועל.
באותה תקופה הגיעו הפעילים לבית הספר התיכון בו למדה בתה של רוסק עמינח פיזרו עשרות כרזות באזור – ברחובות, על גבי שמשות כלי רכב ובחצר בית הספר עם תמונתה של המתלוננת והכיתוב "ד' לא אשמה שאמא פושעת" , שברק כהן היה אחראי על הכנתן מבעוד מועד.
לאחר האירוע, על רקע פנייה מטעם נציג הבנק לאביו של עו"ד כהן, פרסם עו"ד כהן ברשת האינטרנט סרטון וידאו הממוען לראשי המערכת הבנקאית, ובו נראה ונשמע כהן כשהוא מבהיר, כי באם המערכת הבנקאית לא תחדל תוך 30 ימים מלנקוט בהליכי הוצאה לפועל נגד ילדיהם של חייבים שונים, ינצל את מה שכינה "נקודות תורפה" במאבק אותו הוא מנהל.
כאשר הבנק לא נענה לפנייתו, התייצב ברק כהן ליד בית המספר, בשעה שהתקיימו במקום לימודים ובעת שבתה של רוסק עמינוח למדה החל לקרוא קריאות באמצעות מגאפון בגנותה של אמה כאשר האירוע מתועד באמצעות וידאו ובכך פגע בפרטיותן.
בהמשך, פרסם את תיעוד הווידאו באמצעות רשת האינטרנט, באופן שבו יש להטריד ולפגוע בפרטיותה של המתלוננת ומקורביה.
עוד עלה מכתב האישום כי כמה חודשים לאחר מכן, עו"ד כהן יצר קשר טלפוני עם רוסק עמינוח ותיעד את השיחה באמצעות צילום וחשף את קוד הגישה שבו השתמשה לצורך סינון שיחות טלפון.
ברק גם צילצל לקרוב משפחתה של רוסק עמינוח וביקש מידע עליה וכן יצר קשר גם עם אימה המתגוררת בבית אבות. במהלך אותה השיחה ביקשה ממנו האם כי יעזוב אותה ויפסיק להטרידה ואמרה שאינה חשה בטוב.
לפני כחצי שנה הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הנאשמים הודו בעובדות כתב האישום המתוקן, הפרקליטות דרשה לגבי עו"ד כהן עונש ממאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד 15 חודשי מאסר, אולם השופט מלמד דן אותו למאסר למשך 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים, תשלום קנס בסך 20,000 והוציא צו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת כנגד עו"ד ברק כהן מרקפת רוסק עמינח ובני ביתה, כך שיאסר עליו ליצור קשר עימה ובני משפחתה מכל סוג שהוא ואיסור להתקרב למתלוננת ולבני משפחתה במרחק 200 מטר, למשך 6 חודשים.
