לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת הוגשה טיוטת צו שמטרתו להאריך את תוקפן של ההוראות המיוחדות שנחקקו במסגרת תיקון מס' 4 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, נוכח משבר הקורונה מדובר בצו להארכת תוקפו של המסלול המיוחד לעידוד הסדרי חוב ומניעת הליכי חדלות פירעון בתקופת ההתמודדות עם משבר הקורונה.
תיקון 4 נחקק לפני כשנה במטרה להתמודד עם עליה צפויה בהיקף החייבים שיבקשו לפתוח בהליכי חדלות פירעון בשל קשיים כלכליים כתוצאה ממגפת הקורונה, באמצעות יצירת מסלול מיוחד בחוק שיתאים למאפיינים המיוחדים של חייבים אלה ויעודד אותם לפנות להליכים של הסדר חוב כדי לאפשר להם לטפל בחובותיהם ולשוב לפעילות כלכלית מלאה. מסלול זה מאפשר לחייבים פרטיים ולתאגידים לקבל "עיכוב הליכים" לתקופה מוגבלת כדי שיוכלו לנהל משא ומתן עם הנושים ולגבש הסדר חוב, כל זאת בלי לפתוח בהליכי חדלות פירעון ובלי למנות נאמן שיבוא בנעלי ההנהלה, והכל תוך מתן הגנות מאזנות לנושים.
כעת מוצע להאריך את תוקפו של המסלול המיוחד בשישה חודשים נוספים. הניסיון שנצבר בהפעלתו ויישומו של מסלול עיכוב ההליכים הייחודי שנחקק בתקופת הקורונה, לצד השפעותיו ההולכות ונמשכות של משבר הקורונה על הכלכלה והמשק בישראל, מלמדים על חיוניותו ויעילותו של מסלול זה עבור חייבים – יחידים ותאגידים.
כך למשל, בתקופה שחלפה מאז כניסתה של הוראת השעה לתוקף ועד סוף שנת 2021, הוגשו כ-57 בקשות לעיכוב הליכים לפי המסלול הייחודי האמור על ידי חייבים תאגידים, שברובן המכריע (כ-75% מהבקשות) בית המשפט הורה על עיכוב הליכים; ומתוך קבוצת המקרים שבהם ניתנה החלטה על עיכוב הליכים כאמור, ב-8 תיקים (המהווים כ-18.5% מקבוצה זו) כבר אושר הסדר חוב נכון לסוף שנת 2021.
גיבוש הסדרי חוב
מעבר לכך, ישנם הליכים נוספים לפי המסלול המיוחד בהם אושר הסדר חוב בשנת 2022 והליכים נוספים שטרם באו לסיומם. זאת, לעומת בקשות בודדות בלבד להסדר חוב של תאגיד שהוגשו במסלול "הרגיל" להסדר חוב (שלא במסגרת בקשה לעיכוב הליכים לפי המסלול המיוחד). אלה נתונים שמעידים באופן ברור על ביקוש לכלי שנחקק במסגרת תיקון 4 ועל התועלות שבו. בתוך כך, ישנם מספר הליכים שנפתחו לפי המסלול המיוחד בעניינם של תאגידים גדולים ומוכרים במשק, המאופיינים ככלל בהתנהלות כלכלית יעילה.
נראה כי המשך פעילותם היה מוטל בספק אלמלא ניתן עיכוב ההליכים לצורכי גיבוש הסדר החוב לפי המסלול הייחודי. דהיינו, אלמלא חלופה זו אפשר שתאגידים מסוג זה היו נאלצים להיכנס להליכי חדלות פירעון, אשר להם השלכות דרמטיות על החייבים, הנושים והמשק בכללותו. כמו כן, גם לגבי יחידים ניכרת מגמה של פניה למסלול עיכוב ההליכים בתקופת הקורונה.
עיקרי המסלול הינם חייב המעוניין לגבש הסדר חוב עם נושיו רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש "עיכוב הליכים" – הקפאת ההליכים המשפטיים והליכי הגבייה נגדו, כדי לאפשר מרווח נשימה לגיבוש הסדר החוב. כמו כן תקופת עיכוב ההליכים היא עד 3 חודשים, בית המשפט יהיה רשאי להאריך אותה לעד 4 חודשים אם הדבר נדרש להשלמת ההסדר. עיכוב ההליכים מגביל את הנושים מלגבות את חובותיהם ולכן נקבעו בחוק הגנות כדי לוודא שזכויותיהם יישמרו.
מערך תמריצים ראוי
בהליכי חדלות פירעון בהם ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב או הוגשה בקשה לאישור הסדר נושים, ההגנה העיקרית היא מינוי נאמן על נכסיו של החייב, והפקעת השליטה בענייניו הכלכליים מידיו. בשל הנסיבות הייחודיות של המשבר, ובהתבסס על ההנחה שהקושי הכלכלי נובע מנסיבות חיצוניות, בתיקון 4 לחוק נקבע שהחייב ישמור את השליטה בנכסיו בתקופת עיכוב ההליכים. לכן, ההסדר שנקבע כולל הגנות חלופיות לנושים, שעוצבו בהתחשב בתנאי הכניסה להליך, בתקופת עיכוב ההליכים המוצעת ובנסיבות הייחודיות שבגללן הגיע החייב לקושי כלכלי.
עוד עולה כי ההגנות העיקריות לנושים מבוססות על מינוי של מנהל הסדר שיסייע לתאגיד ולנושים בגיבוש הסדר החוב ויהיו לו סמכויות קבלת מידע ופיקוח על עמידתו של התאגיד בתכנית ההפעלה שאושרה לו. גם בהליכים של חייב פרטי (שכיר או עוסק אבל לא חברה), מנהל ההסדר יגיש סיוע מקצועי בגישור בין החייב לנושים ובגיבוש הסדר החוב, והצעת החוק יוצרת עבורו מערך תמריצים ראוי.
בתום תקופת עיכוב ההליכים, יגיש החייב לבית המשפט בקשה לאישור הסדר החוב המוצע. ההסדר כולל הקלות באישור הסדרי חוב לגבי חייבים שסכום חובותיהם נמוך, כך שנושים שלא יביעו את דעתם לגבי הסדר החוב בצורה אקטיבית, ייחשבו כמסכימים לו.
__________________________________________________________
