שופט בית משפט השלום בחיפה, זאיד פלאח, גזר היום (יום ד') על השוטרת מירה כרסנטי, שנתיים וחצי שנות מאסר, מאסר על תנאי, קנס ופיצויים למתלוננים. זאת לאחר שהורשעה, לאחר ניהול הוכחות, בין היתר, בביצוע עבירות זיוף ומרמה כלפי צוואתה של קשישה ערירית שנפטרה.
"כל אדם אמור להתנהג באופן שאינו מפר חוק, תוך שמירה על כללים ונורמות חברתיות, וכאשר מדובר בשוטר משטרת ישראל – הציפייה ממנו, לשמור על הכללים והנורמות, היא כפל כפליים מאדם מן היישוב", נכתב בגזר הדין.
על פי הכרעת הדין, הנאשמת שעבדה בתביעות התעבורה המשטרתית בחיפה, ניצלה את גישתה למערכת המחשוב של משטרת ישראל, איתרה פרטים של אישה שנפטרה, בדקה שאין לה קרובי משפחה מדרגה ראשונה שעשויים לתבוע את ירושתה ופעלה יחד עם אחיה לזיוף צוואה וקבלה במרמה של כספי הקשישה ודירתה.
הנאשמת הגישה לרשם לענייני ירושה בחיפה בקשה לצו קיום צוואה, שכאמור זייפה יחד עם אחיה, לפיה המנוחה מודיעה על רצונה להוריש לנאשמים את כל רכושה, הכולל דירת מגורים, תכולתה, וכל הכספים המצויים בחשבונות הבנק שלה, בביטוחי מנהלים, קופות גמל, ביטוחי חיים, קרנות השתלמות וקרנות פנסיה.
הנאשמת, כך לפי הרשעתה, הציגה מצג כוזב כי המנוחה היא חברה טובה של אמה ז"ל, ושהנאשמים טיפלו במנוחה לאורך השנים ועל כן מעוניינת המנוחה להוריש להם את רכושה.
בעקבות צו קיום הצוואה, העבירו הנאשמים את דירת המנוחה על שמם בטאבו וכן פנו לבנק בו נוהל חשבונה של המנוחה וביקשו כי הכספים המופקדים בחשבון יועברו לרשותם.
במקרה אחר, עשתה הנאשמת שימוש פרטי במערכת המחשוב המשטרתית על מנת לאתר בעלים של הרכב שטענה כי פגע ברכבה הפרטי ובשיחה עם קרוב משפחתו הזדהתה כתובעת בתביעות תעבורה.
הפרת אמון
עוד עלה מהכרעת הדין, כי הנאשם סייע לנאשמת להתקבל לעבודה כמרצה במכללה, זאת על סמך קורות חיים ופרטים כוזבים.
בנוסף, לאחר תחילת עבודתה במכללה, על סמך המסמכים הכוזבים שהציג הנאשם, הצהירה הנאשמת בכזב למס הכנסה כי פרט להכנסתה מהמכללה, אין לה הכנסות אחרות, זאת על אף שבאותה עת שירתה במשטרת ישראל, תמורת משכורת.
הנאשמת הורשעה בכל המיוחס לה בשלושת האישומים והנאשם הורשע בכל המיוחס לו בשני האישומים, למעט בסיוע לפגיעה בפרטיות, עבירה ממנה זוכה. לאחר מתן הכרעת הדין ובטרם דיון הטיעונים לעונש יצא הנאשם מתחומי מדינת ישראל ועד היום לא שב, ואין צפי לחזרתו. ועל כן ההליכים נגדו נדחים עד למועד הגעתו לישראל.
"בניית אימון הציבור במערכות הציבוריות", כתב השופט בגזר הדין, "הוא תולדה של עשייה נאמנה ומקצועית, משך שנים רבות, וע"י גורמים שונים ומגוונים, ואילו הריסת אימון זה יכולה להתבצע בבת אחת, ע"י אדם אחד, שמעל באימון זה, וכך גרמו מעשיה של הנאשמת – כל אדם אמור להתנהג באופן שאינו מפר חוק, תוך שמירה על כללים ונורמות חברתיות, וכאשר מדובר בשוטר משטרת ישראל – הציפייה ממנו, לשמור על הכללים והנורמות, היא כפל כפליים מאדם מן היישוב".
לצפייה ודירוג כבוד השופט זאיד פלאח
