הרכב שופטי בית המשפט העליון, העדיף את 'קשר הדם' בין שתי קטינות לבין משפחתן הביולוגית המורחבת וקבע כי יעברו לסבתא-רבתא למרות גילה המתקדם: "ניתוק הקשר הטבעי בין הורים לילדיהם ייעשה רק במקרים קיצוניים בהם לא נמצאה אפשרות לטיפול בילד במסגרת המשפחה הביולוגית".
הקטינות מ' ו- א' הן אחיות מאמן, ולכל אחד מהם אב אחר.
בעקבות דיווחים שהגיעו לרווחה אודות הזנחת הקטינות, ננקטו לגביהן הליכים בבית משפט לנוער.
בהתאם להחלטת בימ"ש, הועברו הקטינות למשפחת אומנה שהסכימה לאמצן אם וכאשר הן תוכרזנה בנות אימוץ.
בפסק דינו, מדצמבר 2020, נעתר בימ"ש לענייני משפחה לבקשה, והכריז על הקטינות בנות אימוץ כלפי הוריהן תוך הותרתן במשפחת האומנה אצלה הן שוהות.
לצד זאת נקבע כי יתאפשר לקטינות להיפגש עם הסבתא רבתא שלהן ועם דודתה של האם אחת לארבעה חודשים בפיקוח השירות למען הילד.
פסק הדין ניתן בניגוד לעמדת המומחית מטעם בית המשפט, שהמליצה כי האחיות גדלנה בבית הסבתא רבתא, ולא תאומצנה על ידי משפחת האומנה שבה הן גדלות.
ההורים ביקשו
אימן הביולוגית של הקטינות, שיוצגה על ידי עו"ד יוסף מאיר אלבז, מטעם הסיוע המשפטי במשרד המשפטים, ערערה על פסק הדין לבית המשפט המחוזי, בהסתמכה בין היתר על חוות דעת המומחית כאמור.
לעמדת האם הצטרפו שני האבות של הקטינות ובית המשפט המחוזי בירושלים את ערעור האם, וקבע כי לא נמצאו טעמים חריגים וכבדי משקל לדחיית עמדת המומחית.
במסגרת מערך השיקולים שעמדו לנגד עיניו התייחס בית המשפט גם לכך שההורים הביעו נכונות "להקריב" את הורותם על מנת שהקטינות תגדלנה בחיק המשפחה המורחבת, בהתאם לטובתן.
בית המשפט המחוזי ביטל הכרזת שתי אחיות קטינות בנות אימוץ במשפחת האומנה בה גדלו בשנתיים האחרונות והורה על השמתן בבית הסבתא-רבתא הביולוגית שלהן במתכונת של אומנה ארוכת טווח, בסיוע של הדודה שלהן.
על פסק דין זה הגיש משרד הרווחה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון וביום חמישי האחרון דחה בית המשפט העליון את הערעור שהוגש על ידי משרד הרווחה, ואישר את החלטת המחוזי לבטל את אימוץ הקטינות ולהעבירן ממשפחת האומנה לסבתא רבתא, אצלה תגדלנה מעתה.
