בית המשפט העליון קיבל את עמדת הפרקליטות, קבע כי מעשיו של הנאשם, שרצח את אשתו מול עיני בתה בת ה-17, מגבשים עבירה של רצח בנסיבות מחמירות והותיר על כנו עונש מאסר עולם שהושת עליו. בית המשפט קבע, כי בנסיבות של רצח בת זוג לעיני ילדים, יש להרשיע ככלל, בעבירה של רצח בנסיבות מחמירות ולהשית מאסר עולם חובה, מבלי להותיר לבית המשפט שיקול דעת בעניין. השופט ניל הנדל ציין בפסק הדין, כי "המציאות היומיומית של אלימות נגד נשים ורצח נשים אינה גזירת גורל, ואין להשלים עימה. במקרים המתאימים יש לתת ביטוי לחומרתה במסגרת ההכרעה השיפוטית".
על פי הכרעת הדין, לפני מספר שנים, בדירתם של בני הזוג בנתניה, הנאשם רצח את אשתו – אם לשלוש בנות, ששתיים מהן משותפות לה ולנאשם, תוך שהוא דוקר אותה בפלג גופה העליון מספר פעמים, ולבסוף, לאחר ניסיונות מאבק ובריחה, משסף את גרונה בפתח הבית שבו התגוררה עימו, והכל לנגד עיניה של אחת מבנותיה.
בית המשפט המחוזי מרכז לוד הרשיע את הנאשם, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של רצח בכוונה תחילה, כנוסחה לפני הרפורמה בעבירות המתה והושת עליו עונש מאסר עולם חובה. ערעורו של הנאשם נסוב על השאלה האם מעשהו מגבש עבירה של רצח בנסיבות מחמירות בנוסחה הנוכחי לאחר התיקון לחוק, שעונשה מאסר עולם חובה, או שמדובר בעבירת רצח "בסיסית", ללא נסיבות מחמירות, שהעונש המרבי עליה הוא מאסר עולם.
הוצאה להורג הלכה למעשה
פרקליטות המדינה ביקשה מבית המשפט העליון לדחות את הערעור, שכן מעשיו של הנאשם עולים כדי רצח בנסיבות מחמירות, לנוכח התקיימותן של שתי נסיבות – "הליך ממשי של שקילה וגיבוש החלטה להמית" ו"אכזריות מיוחדת". הנאשם רצח את אשתו באכזריות מול עיניה של בתה וכששתי בנותיהם הפעוטות נמצאות בדירה, ועל כן מדובר, לעמדת הפרקליטות, ברצח בנסיבות מחמירות שעונשו מאסר עולם חובה.
השופטים קיבלו את עמדת המדינה, דחו את ערעורו של הנאשם וקבעו כי הנסיבות האיומות והמבעיתות של מעשה הרצח שביצע המערער מאפשרות לקבוע ללא קושי מיוחד כי מתקיים בו היסוד של "אכזריות מיוחדת".
"אין צורך להכביר מילים על מידת האכזריות הגלומה במעשה זה, החורגת מעצם האכזריות הטמונה בעצם מעשה ההמתה. נדגיש שוב כי לאורך האירוע המנוחה ידעה כי ביתה הקטינה צופה בה, בעודה נאבקת על חייה, ובלא שהיא יכולה לעשות דבר על מנת למנוע את המעשה הנורא. עדותה של א' לאירוע עולה אפוא באופן מובהק כדי פגיעה נוספת במנוחה, וכדי גרימת סבל מיוחד למנוחה, מעבר לזה הכרוך בעצם מעשה הרצח", נכתב על ידי השופט ניל הנדל.
השופט אלרון ציין בפסק הדין, כי ברוב רשעותו, המערער הוציא להורג את רעייתו במעשה מזוויע וכן ציין כי בנסיבות העניין: "ניתן רק לשער את קשת התחושות והרגשות החולפת בראשה של אם שבתה צופה ברגעיה האחרונים ובקטילתה. החלה בחרדה לביטחונה, לחייה, לגורלה, ולעתידה של הבת, דרך חוסר אונים והשפלה, ועד למצוקה בל תתואר נוכח חוסר היכולת לגונן עליה מפני המראות המצלקים את נפשה המתרחשים לנגד עיניה, ומפני השלכותיהם ותוצאותיהם שילוו את הבת לשארית חייה", כתב השופט אלרון.
___________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט ניל הנדל
__________________________________________________________
