נשיאת העליון בדימוס, מרים נאור, נפטרה היום (יום ב') בגיל 74, והותירה אחריה מורשת משפטית מכובדת. לאחר היוודע דבר מותה, הספידו אותה בכירים מהקשת הפוליטית והמשפטית.. "נאור הייתה משפטנית מוערכת אשר מאחוריה שנים ארוכות של עשייה", ספד לה ראש הממשלה נפתלי בנט. "מעל הכל, היא הייתה אדם של אנשים. נעימת הליכות, מתייחסת בכבוד לכל אדם ומקפידה לומר את דבריה בשלווה".
"נאור היתה אשת משפט במשך עשרות שנים. גם את תפקידה האחרון, כיושבת ראש ועדת החקירה הממלכתית לאירוע מירון, היא ביצעה באופן מקצועי ביותר. אני מבקש להשתתף בצערו של בעלה, פרופ' אריה נאור, ובצער המשפחה", אמר מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק ספד למרים נאור ברשת ב' ואמר: "הייתה שופטת מקצועית במלוא הדרה. הייתי רוצה שכל השופטים יהיו מרים נאור, הייתי רוצה להיות כמוה".
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופט אליקים רובינשטיין: "אני בהלם מהידיעה הקשה הזו. אנחנו חברים מימי הלימודים באוניברסיטה העברית, לפני יותר מיובל שנים. כיהנו יחד בעליון באהבה ורעות ובידידות רבה".
37 שנות שיפוט
נאור מונתה לכהונה בביהמ"ש השלום בירושלים בשנת 1980. ביום הראשון לכהונתה כשופטת פסלה את עצמה מלדון במשפט של תושבי ימית שהפגינו מול בית ראש הממשלה, לאור האפשרות שבעלה, אריה נאור, שכיהן אז כמזכיר הממשלה, יוזמן להעיד במשפט.
בשנת 1989 מונתה לשופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים והייתה חלק מהרכב השופטים שהרשיע את אריה דרעי. בשנות ה-90 ישבה כדן יחיד ב"משפט הבנקאים" בו הרשיעה בנקים ובנקאים מרכזיים במדינה שהיו אחראים ל"ויסות מניות הבנקים" עד שנת 1983[6]. במקביל שימשה כאב בית הדין להגבלים עסקיים, והחל בשנת 2000 שימשה סגן נשיא בית המשפט לעניינים מנהליים.
משנת 2001 כיהנה כשופטת בבית המשפט העליון בפועל עד למינוי הקבע ב-16 ביוני 2003. באפריל 2012 בחרה בה הוועדה לבחירת שופטים לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט, מינוי שנכנס לתוקף עם פרישתו של המשנה הקודם, השופט אליעזר ריבלין. לפי הנוהג למינוי נשיא בית המשפט העליון (מינוי השופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון לנשיא – שיטת הסניוריטי) נאור החליפה בינואר 2015 את אשר גרוניס כנשיאת בית המשפט העליון, ונשארה בתפקיד זה עד לפרישתה בשנת 2017.
לאורך השנים היתה שותפה לפסקי דין משמעותיים ומרכזיים שניתנו בבית המשפט העליון. בין היתר, לפסק הדין שבמסגרתו בג"ץ פסל את החוק למניעת הסתננות וקבע כי שהייה של מבקשי מקלט במשך 20 חודשים במתקן חולות היא לא מידתית. בספטמבר 2017 פסל הרכב תשעה שופטים בראשות נאור את ההסדר לגיוס בני ישיבות. נאור גם ישבה בהרכב השופטים בבית המשפט העליון שדחה את הערעור שהגיש נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, על הרשעתו באונס. "כולם שווים בפני החוק", כתבה נאור. "כל בני האדם שווים בפני המשפט ובפני השופט. גדול כקטן. עשיר כעני. מכובד כפשוט. עת עומדים הם בפני השופט, עירומים הם כביום היוולדם. כולם שווים בין שווים".
נאור פרשה, בגיל 70 כמקובל, מכס השיפוט והנשיאות ב-26 באוקטובר 2017, אז מונתה במקומה אסתר חיות. בטקס הפרישה שלה מכס השיפוט באוקטובר 2017, בתום 37 שנים כשופטת, התייחסה נאור להתקפות על בית המשפט העליון, ואמרה כי "אין להתייחס לעצמאות השיפוטית כאל דבר מובטח וברור מאליו, עלינו לשמור עליה. אם לא נגן על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תגן עלינו".
"בשלוש השנים האחרונות כיהנתי כנשיאת בית המשפט העליון. לא היתה זו תקופה קלה", אמרה נאור. "הושמעו בתקופה הזו דברים נגד בית המשפט, ובהם ביטויים בוטים שלא אחזור עליהם. ביקורת עניינית היא לגיטימית וחשובה, אך דברים שנשמעו בשנים האחרונות, לא אחת מבלי שנקרא פסק הדין כולו או אפילו חלקו, חרגו לעתים מגדריה של ביקורת לגיטימית".
