שופטת בית משפט לנוער חיפה, היאם קרוואני, גזרה 200 שעות של"צ, לנער שהורשע בחבלה חמורה בנסיבות מחמירות, זאת לאחר שהיכה באכזריות נער אחר שיצר קשר עם אחותו. השופטת גם הורתה לנער לפצות את המתלונן ב-25 אלף שקלים. השופטת ציינה בגזר הדין את חומרת המעשה שביצע הנער אך הדגישה כי שליחת הנאשם מאחורי סורג ובריח, לאור הקשר הטיפולי הארוך עם שירות המבחן, "יש בה להחטיא את המטרה".
על פי כתב האישום, כשהיה הנער כבן 15, שלח המתלונן הודעת טקסט לאחותו של הנאשם מידע על ההודעה ותוכנה הגיעו לידיעתו ועל רקע הדברים הוא קבע להיפגש עם המתלונן בסמוך לביתו וכאשר שוחח עימו הוציא את ידיו מכיסיו ותקף אותו בכך שהכה באגרוף ובאבן שאחז בידו את עינו השמאלית וראשו.
המתלונן, במטרה להגן על עצמו, הניף את אגרופיו לכיוונו של הנאשם וזה המשיך לתקוף את המתלונן, בכך שהכה אותו בפניו באגרופים ובאבן שאחז בידו, עד שלבסוף המתלונן הצליח לברוח מהמקום. כתוצאה מהמעשים של הנאשם נגרמה למתלונן פגיעה בלתי הפיכה במרכז הראיה וטראומה קשה לעין שמאל, פגיעה ברשתית ושברים בארובת העין.
ההגנה ביקשה להדגיש כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, לקח אחריות על מעשיו, שיתף פעולה עם שירות המבחן מאז האירוע ועד היום, ללא עבר ולא נפתחו נגדו תיקים חדשים. הנאשם ובני משפחתו ביקשו סולחה ולפצות את הקורבן אך סורבו.
אינטרס השיקום
שירות המבחן ביקש להימנע מהרשעת הנאשם ובית המשפט ציין כי בסופו של יום המלצותיו הן ביחס לפרט, הנאשם, בעוד שעל בית המשפט לבחון את יתר השיקולים ולעשות מלאכת איזון בין האינטרס של הנאשם ובין האינטרס הציבורי. מחד, לאפשר שיקום לנאשם אך בד בבד לגמול לו על מעשיו, להרתיעו ולהרתיע את הרבים.
"זה מקרה המחייב סטייה מהמלצת שירות המבחן", כתבה השופטת. "בית המשפט לא רואה הלימה דיה בין מעשה העבירה והפגיעה הקשה בקורבן לבין המלצת שירות המבחן לעניין אי ההרשעה ונקיטה בדרכי טיפול. בית המשפט מפנה לתסקירים שהוגשו, לקיבעון המחשבתי של הנאשם באשר למניע, האמפתיה לקורבן, אינה נקיה מספק והטלת האשמה על הקורבן אשר הגיב, לא בהתאם לצפיית הנאשם".
יחד עם זאת, הוסיפה השופטת, כי שליחת הנאשם מאחורי סורג ובריח, ולאור הקשר הטיפולי הארוך עם שירות המבחן "יש בה להחטיא את המטרה".
"הרשעת הנאשם כשלעצמה", נכתב בגזר הדין, "בעניינו של מי שמבקש לסלול דרך נורמטיבי, יש בה ענישה משמעותית, כאשר לפי חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), המנעד הנו רב, בין פטור ללא צו ועד הרשעה בדין והשתת מאסר. ושוב, על בית המשפט לאזן את מכלול השיקולים ועל כן די בהרשעת הנאשם, השתת מאסר צופה פני העתיד וצו מבחן, שיהווה חרב על צווארו, לצד שירות משמעותי למען הזולת – מעבר למוצע על ידי שירות המבחן- ופיצוי הולם במסגרת הליך זה, על מנת לאזן נכונה את העונש הראוי".
_______________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת היאם קרוואני
_______________________________________________________
