הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות אב"ד יהודית שבח והשופטים יונה אטדגי ושלומית יעקובוביץ, קיבלו את ערעור המדינה וקבע כי מכתבים ששלחו משטרת ישראל ופרקליטות המדינה למפעל הפיס ולמועצה להסדר ההימורים בספורט בנוגע לחשדות בדבר הימורים בלתי חוקיים המתנהלים בעסק של אחד מזכייניהם אינם פרסום המהווה לשון הרע. המערער חויב גם בהוצאות בסך 20 אלף שקלים.
המדובר במבנה בכפר פורדיס, אשר התנהלו בו שלושה עסקים: האחד – עסק למכירת מוצרי הגרלה של מפעל הפיס ומוצרי הגרלה של המועצה להסדר ההימורים בספורט, שנוהל על ידי המבקש, בהתאם להסכמי זכיינות שנעשו בינו לבין אותם גופים. העסק השני – עסק לממכר פיצה, שנוהל על ידי אחיו של המבקש והשלישי – עסק לניהול מכונות שעשועים שנוהל על ידי אח נוסף, של המבקש. שלושת העסקים התנהלו בקומה אחת, ללא הפרדה פיזית ביניהם והבעלים של המבנה הוא אביהם של שלושת האחים.
למשטרת ישראל הגיע מידע, לפיו במבנה מנוהלים משחקי הימורים בלתי חוקיים, באמצעות מכונות המוסוות כמכונות שעשועים חוקיים. המשטרה ערכה שלושה חיפושים במבנה ובכל שלושת החיפושים נתפסו מכונות משחקים שנבדקו לאחר מכן על ידי מומחה מטעם משטרת ישראל, שקבע כי הן משמשות לעריכת משחקי הימורים. בעל העסק נעצר ליממה ושני אחיו נחקרו אך לא נעצרו ובסופו של דבר לא הוגשו כתבי אישום כלשהם.
הערעור התקבל
לאחר פניות שנעשו על ידי משטרת ישראל ופרקליטות המדינה, אל מפעל הפיס ואל המועצה להסדר ההימורים בספורט, הופסקו הזיכיונות שניתנו לאח שניהל את העסק של מפעל הפיס והטוטו למשך שנתיים והם חודשו לאחר מכן. האח תבע את המדינה לאחר שלטענתו שני פרסומים שבוצעו ביחס אליו האחד – על ידי שוטר במשטרת ישראל והשני על ידי פרקליט מפרקליטות המדינה, הם פרסומים המהווים "לשון הרע" בהתאם לחוק איסור לשון הרע, וכי הפרסומים אינם נהנים מכל הגנה על פי החוק. בית המשפט קבע כי על המדינה לשלם לו פיצוי בסך של 35 שקלים וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 12 אלף שקלים.
המדינה והמבקש ערערו על ההחלטה, כאשר המבקש דרש פיצוי גבוה יותר בסכום של מאות אלפי שקלים ואילו המדינה המדינה ערערה על החבות. טענתה העיקרית היא כי הפרסומים חוסים תחת הגנת סעיף 13(9) לחוק: "עמדת המערערת – כי מקום בו מתקבל מידע אודות פעילות בלתי חוקית – ובמקרה שלפנינו – הימורים לא חוקיים – המתקיימת במקום אשר בו פועל זכיין מטעם מפעל הפיס ומטעם המועצה להסדר הימורים בספורט, המערערת מוסמכת להעביר מידע זה למפעל הפיס ולמועצה להסדר הימורים בספורט, ולבטח רשאית לעשות כן". עוד טענה המדינה להגנת אמת בפרסום ולהגנת תום הלב ולפיכך סבורה המדינה כי דין הפיצוי שנקבע למבקש להתבטל.
הרכב השופטים קיבל ברוב קולות את בקשת המדינה כאשר השופט יונה אטדגי כתב בהחלטתו כי אין בעובדה שלרשות המשטרה והפרקליטות, עמדו כלים חוקיים אחרים כדי למנוע את הפעילות העבריינית שנעשתה (צווי סגירה מנהליים, צווים שיפוטיים ועוד) כדי לשלול את הדרך שהן בחרו והיא פניה למפעל הפיס והמועצה להסדר הימורים וספורט, כדי שישקלו את המשך מתן הזכיינות למבקש. "אין לבוא בטרוניה למשטרה ולפרקליטות אם הן בחרו בדרך שנראתה כחריפה פחות כדי להשיג את מטרתן, ובלבד שהן פעלו לפי סמכותן", כתבה השופט אטדגי שאף דחה את ערעורו של המבקש.
__________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת יהודית שבח
__________________________________________________________
