קביעת שכר טרחה נכון לכל תיק שאנו שוקלים לקחת על עצמנו היא עניין מורכב, שחיוני לשקול באופן מדויק בטרם מוסרים ללקוח הצעת מחיר.
האמת היא שבכל תיק קיים ממד של הימור – גם עבור המייצג\ת ולא רק עבור הלקוחה.
רק בדיעבד נדע אם התיק היה רווחי.
כל תיק הוא עולם בפני עצמו. לא אחת קורה שתיק שראינו אותו בתחילה כעניין פשוט, מסתבך ומתארך. קורה גם להיפך – תיק שנראה מאיים וממושך, ואז מוצאים את הדרך לפתרונו המהיר והמספק.
לפי שעה או מחיר קבוע?
הבעיה העיקרית העומדת בפני המשפטן\ית הישראלים בבואם להגיש הצעת מחיר הוא שהלקוחות כיום אינם רוצים לשלם לפי שעות.
הם רוצים לדעת מראש כמה הליווי המשפטי יעלה להם, ואת הרצון הזה בהחלט ניתן להבין.
אולם הדבר מקשה עלינו עורכי הדין, שנדרשים לנבא כמה שעות עבודה – ומשאבים נוספים – ידרוש מאיתנו טיפול מקצועי וראוי בתיק.
כך קורה לא אחת שמשרד לוקח על עצמו תיק מבטיח, משיג ללקוח פסיקה שמנה – ואחרי שוך האבק וההתרגשות מתברר שצוות משפטנים מיומנים עבד בשביל שכר מינימום במשך חודשים.
אז איך נמנעים מזה?
השיטה המועדפת כיום, בארץ ובעולם, היא להבנות מספר שעות מינימלי וקבוע לכל שלב בהליך המשפטי, בכל סוג תיק – וזאת לצד תשלום לפי הצלחה (אחוז מהתשלום שהשגתם ללקוח או שיעור מן החיסכון שהשגתם עבורו).
רווח או הפסד?
כך הלקוחות יקבלו את השורה התחתונה שהם מחפשים, ויידעו מה המקסימום שייאלצו להוציא מהכיס – ואתם תהיו מחוסנים, לפחות במידה חלקית, בפני מצב שבו התיק התארך והסתבך מהצפוי – וגם מפני מצב שבו הרווח הגדול, האחוזים, הולך כולו על מימון המאמץ שהביא אותנו עד הלום.
כך הצעת המחיר שלכם תוכל להכיל סעיפים ושלבים שאם לא יידרשו – הלקוח לא ישלם עליהם, אבל יידע מראש מה מחירם במקרה שכן יידרשו.
בדרך זו, במקרה שתרוויחו את האחוזים שנקבעו בהסכם – הם באמת יהיו רווח, ולא ישמשו לכיסוי ההפסד השוטף שגרר הטיפול המסור בתיק.
