הרכב שופטי בית משפט העליון, בראשות אב"ד המשנה לנשיאה ניל הנדל, ג'ורג' קרא ויוסף אלרון, דחו ערעור של תושב סח'נין על גזר דינו בגין עבירות נשק וציינו בהחלטתם כי "ההתמודדות עם השימוש הגובר בנשק חם דורשת התגייסות של כלל גורמי החברה".
לפני מספר חודשים, הורשעו המערער ונאשם נוסף על סמך הודאתם בהסדר טיעון שלא כלל הסכמה עונשית, בעבירות בנשק, ירי באזור מגורים באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם, חבלה במזיד ושיבוש מהלכי משפט ועוד. כאשר, על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ב-28 ביולי 2020, בשעה 2:00 או בסמוך לכך, נסעו המערער ונאשם נוסף ברכבו של האחרון עליו הותקנו לוחיות רישוי השייכות לקטנוע שאינו בשימוש.
זאת, בעודם נושאים, כלי נשק מסוג תת מקלע מאולתר ורובה סער מסוג M-16, מחסניות תואמות, 46 כדורים לפחות התואמים לרובה הסער ו-21 כדורים לפחות התואמים לתת המקלע. השניים הגיעו לקרבת ביתם של אב ובנו וירו באמצעות רובה הסער, 22 כדורים לפחות לעבר רכבו של האב ולאחר שהבן יצא מבית המשפחה ירו לעברו שני כדורים לפחות, בכוונה למנוע את מעצרם או עיכובם.
מיד לאחר מכן, כך לפי האישום, ברחו השניים מהמקום ברכב המזדה. לאחר מכן עברו לבית נוסף בישוב וגם לעברו ירו. על המערער נגזרו 48 חודשי מאסר בפועל, שני מאסרים מותנים, פיצוי בסך 2,000 שקלים למשפחה אחת ופיצוי בסך 10 אלף שקלים למשפחה השנייה וצו לחילוט רכב המזדה לטובת המדינה.
המערער מיקד את ערעורו במתחם הענישה שנקבע ובחומרת העונש שנגזר בגדרו. אשר למתחם הענישה, טען המערער כי שגה בית משפט קמא משלא נתן משקל ראוי לעובדה שכתב האישום תוקן, כך שהעבירה של חבלה בכוונה מחמירה נמחקה ממנו.
"מגפה המפילה חללים מדי יום"
עוד טען המערער, כי שגה בית המשפט עת התחשב בנפוצות עבירות הנשק במגזר הערבי, וזאת בניגוד לעקרונות המנחים שנקבעו בתיקון מס' 113 לחוק העונשין. ביחס לחומרת העונש, טוען המערער כי שגה בית המשפט משלא נתן משקל ראוי לכך שהמערער הודה ולקח אחריות על מעשיו.
הרכב השופטים דחה את הערעור של הנאשם וציינו בהחלטתם בין השאר כי בניגוד לטענת המערער לפנינו, בית משפט קמא נתן את המשקל הראוי לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות, בהן הודאתו (והשלב בו ניתנה), עברו הפלילי ונסיבותיו האישיות המיוחדות.
"בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם", כתבו השופטים בהחלטתם, "נציין את המובן מאליו – ההתמודדות עם השימוש הגובר בנשק חם דורשת התגייסות של כלל גורמי החברה. בתי המשפט, מצדם, נתנו את הדעת על הצורך בהחמרת הענישה בעבירות כאמור, בוודאי כשמדובר באירועי ירי בטבורה של עיר, אשר הפכו ל'מכת מדינה', או שמא נכון יותר לכנותה ברוח התקופה 'מגיפה', המפילה חללים מדי יום ביומו".
השופטים הוסיפו בהחלטה כי "אין להסתפק איפוא ברטוריקה בלבד, משלצד ההוקעה והגינוי יש צורך בענישה מחמירה על מנת לשרש תופעה בריונית ומסוכנת זו מהמרחב הציבורי. במקרה דנן, נדמה כי הירתמותו של ראש העירייה לצד המערער, קלה ככל שתהיה, חוטאת ואף מקשה על ההתמודדות עם 'מכת המדינה' האמורה. זאת, בבחינת 'כוונתך רצויה, אבל מעשיך אינם רצויים' (כוזרי, מאמר א, פתיחה). לסיכום, טוב יעשו פרנסי הציבור לו ימשכו ידם מכתיבת מכתבי המלצה וממתן עדויות אופי לטובתם של מי שמעורבים בעבירות נשק ועבירות מסכנות חיים".
_________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט ניל הנדל
_________________________________________________________
