שופט בית משפט השלום בנתניה, גיא אבנון, גזר שלושה חודשי מאסר על תנאי לנאשם בעבירות אלימות והיזק לרכוש. השופט אבנון ציין בגזר הדין כי הידרשות לתסקירי מבחן לעונש צריכה להיעשות רק במקרים רלוונטיים ובמקרה הזה מדובר בהתמשכות בלתי מוצדקת של הליכים משפטיים
מכתב האישום המתוקן עלה כי במועד הרלוונטי הגיע הנאשם לביתו והחל לשבור כוסות במטבח ומראה בחדר השינה. רעייתו ניסתה לעצור בעדו ואחזה בזרועו ובתגובה תפס אותה הנאשם בחולצתה. למקום הגיעו שוטרים אשר ניסו לעצור את הנאשם ולאזוק אותו. הוא מצדו התנגד וניסה לבעוט בשוטרים, אשר הפעילו כנגדו מכשיר טייזר.
עוד צוין בכתב האישום, כי כשהובל הנאשם לניידת הוא משך את אחד השוטרים כדי להפילו, בעט בכיוונם ופגע ברגלו של האחד ובפרק ידו של האחר שנשרט כתוצאה מכך. הנאשם נכלא בתא המעצר בתחנת משטרת נתניה, דפק בידיו על דלת התא, צעק, התקרב בידיים מאוגרפות לעבר שוטר שנכנס לתא, ואיים עליו פעמיים במילים "אתה מת". גם הפעם הפעיל השוטר מכשיר טייזר כנגד הנאשם.
עינוי דין
גזר דין של השופט אבנון עסק באחד החוליים המעסיק רבות את בתי המשפט – התמשכות בלתי מוצדקת של הליכים משפטיים והשלכותיה, לרבות עינוי דין לנאשם, פגיעה בהרתעה והגדלת העומס על מערכת המשפט. "מבלי חלילה להטיל דופי במי מהצדדים", כתב השופט אבנון, "לפנינו דוגמא קטנה, אחת מני רבות. ראוי כי הצדדים כולם – תביעה, הגנה ואף בתי המשפט – ישכילו לפעול לצמצום התופעה".
"הדיון הראשון התקיים סמוך לאחר שהנאשם אותר", נכתב עוד בגזר הדין. "הצדדים הודיעו על הסדר דיוני כבר בישיבה הראשונה בה הנאשם היה מיוצג. לכאורה, הליך שהתנהל ביעילות מופתית. התשובה טמונה בעתירתם המשותפת של הצדדים להפנות את הנאשם לשירות המבחן, מסוג הבקשות שבית המשפט נוהג לקבל, לבטח כאשר הן מהוות חלק מהסדר הטיעון. כפי שניווכח להלן, השילוב בין עובדות כתב האישום המתוקן, לבין נסיבותיו של הנאשם (שהיו ידועות בשלב זה לצדדים בלבד), לא הצריך הזמנת תסקיר, ואמור היה לאפשר לצדדים לטעון לעונש בו ביום".
לדברי השופט אבנון, מלוא הנתונים הרלבנטיים להכרעה נמצאו בידי ב"כ הצדדים במועד בו הודיעו על הסדר הטיעון. "מכאן", כך נכתב, |הפנייתו של הנאשם לקבלת תסקיר מבחן לא הייתה מחויבת המציאות, לשון המעטה. אמנם, ניתן לתהות שמא מדובר בחוכמה שלאחר מעשה, כשבית המשפט מגיע למסקנה זו רק לאחר שהתקבלו תסקירי מבחן. לכך אשיב כי דווקא העובדה שמצאתי כי אין מקום להחמיר בעונשו של הנאשם מעבר לתחתית מתחם הענישה, ושלמסקנה זו הגעתי חרף תסקיר שאיננו מן המשובחים, היא הנותנת כי מלכתחילה לא היה מקום להפנות את הנאשם לשירות המבחן".
המתנה מתמשכת
השופט אבנון הוסיף כי אין חובה להזמין תסקיר מבחן לנאשם שגילו עולה על 21, וממילא הדבר נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. גם לאחר קבלת התסקיר, גזירת העונש מסורה לעולם לסמכותו של בית המשפט, אשר קובע את משקלו של התסקיר כמרכיב אחד מני רבים. איכות עבודתם של באי כוח הצדדים בטיעוניהם לעונש איננה נפגעת בהיעדר תסקיר מבחן. נהפוך הוא, חזקה על עורכי הדין – של הנאשם ושל המאשימה, כי יפעלו ביסודיות ויביאו בפני בית המשפט את מלוא הנתונים הרלוונטיים הנדרשים לדעתם לצורך גזירת הדין.
"ראוי כי במסגרת שיקוליהם האם לבקש תסקיר מבחן, אם לאו, ייקחו מראש בחשבון את ההתמשכות הצפויה של ההליך. כך במיוחד בעת הנוכחית, בה העומס הכבד מנשוא המונח על כתפי שירות המבחן, איננו מאפשר הגשת תסקיר ראשון בטרם יחלפו לפחות 10 חודשים, ולעתים מזומנות יותר מכך. נזכור גם שלרוב נדרש יותר מתסקיר אחד, בין בשל המלצת שירות המבחן, ובין לאור עמדת הצדדים, והנה נמשך שלב ההמתנה לטיעונים לעונש (לאחר שהנאשם הורשע בדין) שנה, שנה ומחצה, שנתיים, ואף יותר מכך", סיכם השופט אבנון.
________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט גיא אבנון
__________________________________________________________
