הרכב שופטי בית המשפט המחוזי מרכז, בראשות מיכל ברנט, קיבל את עמדת הפרקליטות והחמיר את עונשו של תושב יצהר, נחום שלום אריאל, אשר הורשע בעבירות הסתה לאלימות כלפי כוחות הביטחון ובהעלבת עובד ציבור (שוטר יס"מ) וגזר עליו עונש מאסר אשר ירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס כספי וכן פיצוי כספי לשוטר היס"מ.
כזכור, אריאל הורשע לאחר שבית המשפט המחוזי קיבל את ערעור הפרקליטות על זיכויו של הנאשם בבית משפט השלום בפתח תקווה. לאחר קבלת הערעור הוחזר התיק לבימ"ש השלום לצורך מתן גזר דין, שם נגזרו על אריאל מאסר על תנאי והתחייבות כספית בלבד. לאור האמור, הגישה הפרקליטות ערעור נוסף, הפעם על קולת העונש, במסגרתו ביקשה מביהמ"ש המחוזי, לתת ביטוי עונשי הולם לאישומים בהם הורשע אריאל, לצאת בקול רם, ברור ונחרץ נגד הסתה לאלימות בכלל, וכזו המבוצעת כלפי כוחות הביטחון בפרט.
כאמור, אריאל הורשע במסגרת הערעור הראשון לבית המשפט המחוזי בשני אישומים – על פי האישום הראשון, אריאל הורשע בהסתה לאלימות, לאחר שבתגובה לפינוי והריסת מבנים בלתי חוקיים ביצהר נקטו מתיישבים יהודים מקומיים בפעולות אלימות כלפי אנשי כוחות הביטחון ורכושם, שאף גרמו לפציעות בקרב כוחות הביטחון.
על רקע ההתרחשויות, התקיים דיון רב משתתפים בפורום האינטרנט של תושבי היישוב יצהר ("יצהרניקים"), בדבר לגיטימיות פעילות אלימה נגד כוחות הביטחון הנוטלים חלק בפעילות מבצעית מעין זו. במהלך הדיון פרסם הנאשם שני פרסומים, בהם גינה את פעילות כוחות הביטחון, ויצא נגד המתנגדים לאלימות ויידוי אבנים נגד כוחות הביטחון. לאחר שני פרסומים אלה פרסם הנאשם בקרב חברי הפורום: "אומר יותר מזה בפשטות אין שום בעיה הלכתית להרוג חייל בפינוי לילי. אני ממש לא מצאתי מישהו שיכול להסביר למה אין דין של גנב הבא במחתרת".
כינה את השוטר "כלב דתי"
על פי האישום השני, אריאל הורשע בהעלבת עובד ציבור, כאשר עת עסק כוח יס"מ ש"י בפעילות שיטור מבצעית ביצהר, הגיע הנאשם למקום והחל להתווכח עם השוטרים. תוך כדי כך, צילם באמצעות מצלמת הטלפון הנייד שלו שוטר חובש כיפה שהיה במקום, וענד על מדיו תג שם שחשף את זהותו. זמן קצר לאחר מכן, העלה הנאשם לחשבון הפייסבוק שלו את תמונת השוטר ולצידה סטטוס עם שמו המלא ודברי גנאי ועלבון בוטים כלפיו, במסגרתם כינה את השוטר "נבל", "כלב דתי" ומי שעוסק ב"התעללות" בציבור המתיישבים היהודי, וקרא לנחשפים לפוסט להמשיך לשתף את תמונתו ברבים.
במסגרת ההליך בבית משפט השלום הנאשם כפר באשמה ובמסגרת עדותו לא הביע כל הסתייגות או חרטה לגבי דבריו, אלא נהפוך הוא – עמד עליהם והמשיך להצדיקם. בפסק הדין בערעור הנוסף שהוגש בגין קלות העונש התייחס והצטרף בית המשפט לקביעות המחמירות המפורשות שכבר קבע בית המשפט המחוזי בערעור הקודם במסגרתו הורשע הנאשם.
ביחס לאישום כנגד אריאל בגין הסתה לאלימות כנגד כוחות הביטחון הפנה בין היתר לקביעה לפיה: "אין מדובר בהחלפת דעות תאורטית אלא עידוד למעשים המבוצעים בזמן התרחשותם" וכן לקביעה לפיה "הצגת הנמקה הלכתית כמקור המתיר הרג חייל, עלולה לשמש צידוק בידי מאן דהוא לביצוע מעשה נפשע של הריגת חייל. תמיכת הדברים החמורים ביסודות הלכתיים, עלולה להתפרש כגיבוי ותמיכה, ולדרבן לביצוע המעשה והיא מחזקת את האפשרות הממשית כי הדבר יתרחש. איננו סבורים כי ניתן להקל בכגון זה".
עבודות שירות ופיצוי כספי
באשר לאישום הנוגע להעלבת שוטר היס"מ הפנה בית המשפט לקביעה לפיה: "מדובר בשוטר שמילא את תפקידו והפוסט המעליב בעניינו פורסם לא בעקבות מעשה קונקרטי אלא משום שהיה במקום לצורך מילוי תפקידו ושמו היה גלוי לעין. תפקידו של השוטר היא לשמור על בטחון הציבור לרבות היהודי, והפוסט המעליב בצרוף תמונתו פורסם רק משום שהשתייך לציבור הדתי".
בית המשפט המחוזי הדגיש כי בימ"ש השלום התעלם לחלוטין מקביעותיו בערעור על הכרעת הדין באשר לחומרת מעשיו של הנאשם, ולסיכומו של דבר קבע בית המשפט בהתייחסו לקלות העונש שהטיל בית משפט השלום על הנאשם כי מדובר בעונש אינו הולם את חומרת המעשים.
"עולה", נכתב בפסק הדין, "כי מתחם הענישה שקבע בית משפט קמא אינו הולם את העבירות בהן הורשע המשיב, לא כל שכן את קביעותיו של בית המשפט המחוזי בפסק הדין נשוא הערעור על הכרעת הדין", משכך החמיר בית המשפט את עונשו של הנאשם וגזר עליו 6 חודשי מאסר אשר ירוצו בדרך של עבודות, מאסר על תנאי, קנס בסך 1,000 שקלים וכן פיצוי כספי בסך 5,000 שקלים לשוטר היס"מ".
_________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת מיכל ברנט
_________________________________________________________
