לבית משפט השלום בנצרת הוגשה תביעת לשון הרע בסך 140 אלף שקלים, על ידי שני אנשי צבא לשעבר, המתגוררים בצפון, נגד מספר שכנים, שבעקבות העובדה שהתובעים אירחו חברים ממוצא ערבי, אלה ארגנו התכנסות מול ביתם וקראו להם בין השאר בוגדים. עו"ד בן קרפל שהגיש את התביעה ציין בין השאר כי הפרסומים "הופצו בכוונה ברורה להזיק, להשפיל ולבזות את התובעים וכפועל יוצא לפגוע בשמם הטוב".
על פי התביעה, לפני כחודש, אירחו התובעים חברים, ישראליים, שמוצאם ערבי. הנתבעים, סברו כי אחד התובעים עתיד למכור את ביתו לאדם ממוצא ערבי. לכן, התארגנו חיש מהר – ככל הנראה באמצעות קבוצת וואטסאפ – והגיעו תחילה לשטח הגינה האחורית של בית התובעים גם בדגלי ישראל והחלו הנתבעים לצעוק בקולי קולות בסמוך לחצר ביתם האחורית של התובעים: "כאן מוכרים ליהודים!… כאן מוכרים ליהודים!"; וגם "בושה!… בושה!".
אג'נדה חשוכה וגזענית
בשלב מסוים, נטען בתביעה, אחד התובעים יצא למרפסת האחורית וצפה במחזה הבלתי נתפס בו שכניו צועקים לעברו ולעבר ביתו צעקות מקוממות וחריגות שבסיסן באג׳נדה חשוכה וגזענית.
ככל שנקפו הדקות, אנשים נוספים – ביניהם קטינים – הגיעו למקום וראו במו עיניהם ושמעו בזוג אוזניהם את אמירות הנתבעים, כל אחד לפי חלקו. ושוב, אלו הן אמירות משפילות, מבזות ומסיתות מאין כמותן, כאלו שמשקפות חולי חברתי עמוק וקשה. כשההכפשה שתוארה לא הספיקה לנתבעים, הם בחרו להעביר את ההתכנסות לחזית בית התובעים. כי אז, עוצמת ההתרסה עלתה, ועמה גם תחושות הפחד, האימה והבושה שאחזו בתובעים ובבני ביתם. האימה כאמור, הביאה את התובעים להתקשר למוקד 100 של משטרת ישראל, ולבסוף פוזר האירוע.
פוטנציאל הנזק
עו"ד בן קרפל ציין, כי תוך כדי מהלך האירוע, כל אחד מן הנתבעים הפיץ לשון הרע בגנות התובעים בין השאר: "אתה בוגד ואבא שלך בוגד", "הכלבה שלי שמשתינה עליו עכשיו, טומטום, חרא בוגד", "אתה מתנהג במו היהודים שעזרו… אני לא יודע להגיד לך למי בשואה", "תחזיר את המדים שלך", "אתם לא יהודים לכו מפה", "רק את הדגל של הBDS- אתה מכיר", "אתה אפס, אתה חתיכת הומו", "חתיכת בן זונה מטומטם", "קצין בצבא הג׳יהאד זה מה שאתה" ועוד כהנה וכהנה אמירות.
"הדברים ברורים", כתב עו"ד קרפל בתביעה שהוגשה לבית המשפט. "התובעים הוצגו כאויבים ובוגדים, כאנשים נחותים, נוראיים ואיומים, שיש להקצות מחמת המיאוס ולנדות מן הקהילה. למען האמת, התנהגות הנתבעים חמורה במיוחד, הואיל והיא מציבה את יתר תושבי כפר תבור בפני שתי ברירות בלבד, או להצטרף לגינוי הגזעני והאלים, ולהיות חלק מעדת המשמיצים והמסיתים, או להתקרא בעצמם בוגדים, ולהסתכן בנידוי מן הקהילה. מדובר בהתנהגות חמורה מאין כמותה, שתוצאותיה הפוטנציאליות פשוט הרסניות".
__________________________________________________
