בית המשפט המחוזי בבאר שבע התיר לפרסום את שמם של אבי מסס וחברת האבטחה פלמ"ח שבבעלתו בגין מתן שוחד בסך של כ-300 אלף שקלים לראש אגף הספורט בעיריית אילת, יעקב מלכה. כתב האישום מייחס ליעקב מלכה עבירות של קבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירות מרמה ותחבולה לפי פקודת מס הכנסה. אבי מסס והחברה מואשמים במתן שוחד, מרמה והפרת אמונים וניהול ספרי חשבונות כוזבים.
על פי כתב האישום, שהוגש באמצעות עורכי הדין שלום שיפר וברוך יעקבי, בעת שמלכה כיהן בתפקיד מנהל אגף הספורט בעיריית אילת, הוא שימש במקביל מנהל אירועים במשחקי הכדורסל מטעם חברת פלמ״ח, אשר קיבלה מימון מעיריית אילת עבור אבטחת המשחקים של קבוצת הפועל אילת.
מכתב האישום עלה, כי מלכה קיבל בעשרות הזדמנויות שוחד בסכום כולל של כ-300 אלף שקלים, בתפקידו כמנהל אירוע במשחקי הכדורסל של הפועל אילת. כספי השוחד ניתנו למלכה, הן בגין ניהול אירועי אבטחה שמהווים פעולה הקשורה במילוי תפקידו של מלכה בעירייה, והן על מנת שמלכה יפעל להיטיב עם חברת פלמ"ח ואבי מסס.
מלכה, כך נטען בכתב האישום, המשיך לשכור את שירותי האבטחה מחברתו של מסס, חרף זכייתה של חברה אחרת במכרז. עוד עולה מכתב האישום, כי החברה ומנהלה שילמו למלכה חלק מהשכר באמצעות בניו, זאת במטרה להפחית את חובות המס. כמו כן, ניהלה חברת האבטחה ספרי חשבונות כוזבים בכוונה להשתמט מתשלום מס כחוק. כתב האישום הוגש לאחר דחיית טענותיהם של הנאשמים בשימוע.
נדחתה עתירה נגד הסדר הטיעון שנחתם עם ח"כ חיים כץ
מוקדם יותר היום (יום ב') פורסם כי הרכב שופטי בית המשפט העליון, דחו על הסף עתירה שהוגשה נגד הסדר הטיעון שנחתם על פי החלטת היועץ המשפטי לממשלה, ד״ר אביחי מנדלבליט, עם חבר הכנסת חיים כץ בנובמבר 2021. "ניכר כי ההחלטה להגיע להסדר הטיעון היא תוצר של הליך עבודה סדור ומנומק, המבוסס על שיקולים רלוונטיים, וככזו היא נטועה היטב במרחב שיקול הדעת הנתון בידי המשיבים", נכתב בפסק הדין של שופטי העליון.
העותרים ביקשו לבטל את ההסדר בשל אי סבירות קיצונית לטענתם ופגיעה באינטרס הציבורי. זאת, לטענת העותרים, בשל היותו של ההסדר חורג לקולא באופן קיצוני מהענישה המתבקשת ובשל העובדה שהעבירה שבה יורשע ח"כ כץ, צפוי שייקבע שאין עימה קלון.
השופטים נעם סולברג, ענת ברון ודוד מינץ, קיבלו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות וקבעו כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבותו של בית המשפט העליון בשיקול הדעת הרחב הנתון לרשויות התביעה. כך נכתב בפסק הדין: "ניכר כי ההחלטה להגיע להסדר הטיעון היא תוצר של הליך עבודה סדור ומנומק, המבוסס על שיקולים רלוונטיים, וככזו היא נטועה היטב במרחב שיקול הדעת הנתון בידי המשיבים".
_____________________________________________________
