הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בירושלים, ארנון דראל, אלי אברבנאל וחיה זנדברג, גזרו היום בצהריים מאסר עולם על אלירן מלול, שרצח את אשתו מיכל סלה לפני כשנתיים, ופסק כי עליו לפצות את בתו ב-258 אלף שקל. במהלך התייעצות השופטים, לאחר שמלול התנצל בפני הוריה של סלה, אחותה, לילי בן עמי, תקפה והטיחה בו כי הוא "רוצח אכזרי".
בהכרעת הדין נקבע כי מלול נטל את חייה של סלה ז"ל בדקירתה 11 פעמים והותרתה כשהיא מתבוססת בדמה עד למותה, ותוך גרימת חבלות בראשה של המנוחה ובמקומות נוספים בגופה. המנוחה מצאה את מותה כשהיא בביתה שהפך לה למלכודת, וכשבתה התינוקת, שהפכה יתומה מאימה בשל המעשה, שוהה במרחק מטרים ספורים ממקום ההתרחשות. עוד נקבע כי המתת סלה נעשתה על רקע קנאתו חסרת הגבולות של הנאשם למנוחה וחוסר יכולתו להשלים עם החלטתה להיפרד ממנו.
"השמיים נפלו"
בדיון אמרה אחותה לילי בן עמי: "כשמיכל נרצחה השמיים נפלו. עמודי התווך של מי שאת ומה שאת מאמינה בו – נופלים ומתרסקים. לראשונה בחיי הלכתי לטיפולי פסיכולוגי. זה כמו תאונת דרכים עם רשע טהור, אמרתי לה, נחש שחדר לבית שלנו והזריק ארס קטלני. רצח את מיכל שהייתה מלאת שמחת חיים. מה זה יעשה לנו? לאמא ואבא? לילדים שלנו? לבת של מיכל? היום, שנתיים אחרי היום, שאחותי הקטנה נמצאה מאובנת בשלולית דמה, הפור נפל. הרוצח בדם קר, עלוב הנפש, אלירן מלול, שהכתים את שם משפחתו והוריו שלדיראון עולם יתהפכו בקברם, הרוצח אלירן מלול נמצא אשם ברצח מיכל סלה ז"ל, פה אחד, כאן בבית המכובד הזה. והאמון שלנו משפחת סלה ודמם השותת של אוהביה של מיכל נאסף ונשאב אט אט בחזרה לתוך הלב הפצוע".
עוד הוסיפה האחות: "בשבוע שעבר, אחרי שהילדים הקטנים במשפחה, פרצו את סכר השתיקה הפנימי ושאלו שאלות ששורפות את הלב, הלכנו איתם ועם בתה של מיכל ולראשונה לבקר בקברה. צעדנו לשם, וכל ילד וילדה אספו לחיקם ענפים, ולכיסם אבן יפה שמצאו או חתיכת רעף. הם נשאו אותם על לוח ליבם וכשהגיעו לבית העלמין הניחו, מתנת הלב על הקבר הקר, קבר עליו מסותת פרפר אבן גדול".
השופטים: "חייה נגדעו בטרם עת"
בהמשך השופטים שגזרו על מלול מאסר עולם, ציינו בגזר הדין כי "למרבה הצער, אירועי אלימות במשפחה, ובתוכם נטילת חייהן של נשים בידי בני זוגן, מתרחשים לעיתים קרובות מדי, ובמקרים רבים מקורם בתפיסת עולם רכושנית כלפי בנות זוג, קנאה אובססיבית להן וניצול פערי הכוח בין הממית לקורבן.. חייה של מיכל סלה ז"ל נגדעו בטרם עת. היא הותירה אחריה זוג הורים, אחיות וילדה כבת שלוש שנים, שלמרבה הצער לא תזכה לגדול כשאימה לצידה. נחמה מסוימת יש למצוא בכך שבחודשי חייה הראשונים זכתה הילדה לאהבתה הרבה של אימה, ושעתה עטופה היא על ידי משפחתה של אימה – משפחה חמה ואוהבת, שלמיטב התרשמותנו כל מעיניה נתונים לגידולה של הילדה".
"יש לקוות", הוסיפו השופטים, "כי המודעות הציבורית הגוברת בנוגע להתרחשויות אלה, תתרום להוקעתם של הפוגעים בבנות זוגם ולהגברת נחישותן של הרשויות בפעולתן נגד תופעה נוראה זו".
לצפייה ודירוג כבוד השופט ארנון דראל
