התחקיר שפורסם ביולי 2017 ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" העלה מה שנראה כמו רשת מאורגנת לסחר בתינוקות. על פי התחקירים, נערות חרדיות שנכנסו להיריון לא רצוי ונקלעו למצוקה, הועברו בחשאי למדינות זרות ושם יילדו אותן ומסרו את ילדיהן לאימוץ תמורת עשרות ומאות אלפי שקלים, במקרים רבים בניגוד לרצונן. במסגרת התחקיר נחשף גם סיפורה של צעירה חרדית מהתחקיר, ומפרטי החקירה המשטרתית שהותרו לפרסום שנתיים אחר כך, עולה כי בשנת 2014 אובחנה הצעירה כחולה במחלת נפש. היא פגשה בצעיר אחר – אף הוא פגוע נפש – והשניים חיו כזוג. כאשר נולד בנם הבכור, הוא הועבר על ידי רשויות הרווחה לגדול אצל אחותו של הצעיר כאשר נכנסה להיריון שני, דיווחו בני הזוג על כך לרשויות הרווחה, והמדינה מינתה לה אפוטרופוסית – הרבנית רבקה סגל ממגדל העמק, אשר מוכרת כעסקנית במגזר החרדי במגדל העמק. מחקירת המשטרה עולה, כי זמן קצר לפני הלידה, הטיסה הרבנית סגל את הצעירה לארצות הברית, בתואנה כי היא תתגורר שם עם בני משפחתה – אלא שהצעירה מעולם לא הגיעה אל משפחתה. היא שוכנה בדירת מסתור עד ללידה, ובהמשך ילדה את תינוקה בבית החולים. מיד לאחר הלידה נמסר התינוק לאימוץ. הצעירה סיפרה בתחקיר כי הספיקה רק לחבק אותו פעם אחת, לפני שנלקח ממנה.
כאשר עלה חשד כי האם הביולוגית אינה כשירה ואינה מסכימה לאימוץ, מיהרה הרבנית סגל לארה"ב. כאפוטרופוסית מטעם מדינת ישראל, אפשרה את המשך ההליך ומסירת התינוק לאימוץ.
בראיון שנתנה נצעירה בקיץ האחרון, היא תיארה את התקופה בה שהתה בארה"ב: "שמו אותי בדירת מרתף, התחננתי שיחזירו לי את הדרכון שהיה אצל אחיה של הרבנית סגל שמתגורר בניו יורק. הצלחתי ליצור קשר עם המשפחה של קובי דרך הפייסבוק, רק אחרי שמרוב ייאוש ניסיתי להתאבד שם ואשפזו אותי. הרבנית הכריחה אותי לחתום על מסמכים, ואיימה עליי שאם לא אעשה זאת יחזירו אותי לאשפוז. אף אחד לא אמר לי שמתכוונים ליילד אותי ולמסור את הילד לאימוץ".
הצעירה מספרת כי לפני הלידה היא עברה בין "משפחות מארחות" עד שהועברה לבית החולים. "ניסיתי לסרב", היא סיפרה. "אבל אמרו שיאשפזו אותי, אז לא הייתה לי ברירה".
לטענתה, גם לאחר הלידה היא הוחזקה במשך תקופה ארוכה במרתף, בלי כל יכולת לתקשר עם הסביבה. רק לאחר חודשים ארוכים הצליחה להימלט לרחובות וליצור קשר עם בני משפחתו של קובי. גורם המעורה בחקירה גרס כי הרבנית סגל היא הרוח החיה מאחורי הפרשה. "היא בנתה את כל המהלך הזה וכל האחריות עליה, היא שיקרה בבית משפט השלום, היא שיקרה בבית המשפט העליון. היא אמרה 'אני לא יודעת מה קורה, אין לי מושג איפה האישה ואיפה הילד הזה. אני לקחתי אותה למשפחה, שם שמתי אותה, והם המשיכו לדאוג לה'. בפועל זה לא נכון. בפועל היא הייתה אחראית על כל התהליך. היא הייתה גם במעמד שחרור הילד מבית החולים. היא נפגשה עם כולם. היא שילמה מכיסה בהתחלה על כל ההוצאות הראשוניות".
עו"ד יהלי שפרלינג, ממשרד עו"ד נוי-סננס-שפרלינג-חצרוני מרשתי, מייצג את הרבנית סגל ומכחיש בשמה את כל המיוחס לה: "היא אמנם מונתה על ידי הרשויות לאפוטרופוסית של הצעירה אם הילד אך היא לא סייעה כלל בנושא האימוץ. בשל העובדה כי מדובר באזרחית אמריקנית שילדה בארה"ב, האימוץ נעשה על ידי רשויות הרווחה בארצות הברית, באישור, בפיקוח ובחסות בית המשפט. זאת ועוד, כל ניסיון לשייך אותה למקרים אחרים הקשורים ל'רשת' הברחת ילדים לארה"ב הוא שקר נוסף וניסיון מגמתי לייצר דרמה נוספת בעלילת השווא הזו.
״סגל במשך שנים רבות דואגת, תורמת, מתנדבת ומעניקה לבעלי מוגבלויות פיזיות ופגועי נפש את מיטב הונה ואונה. יעידו על כך החולים ששהו בביתה הפרטי שהפך למוסד לחולי טרשת נפוצה בשנות צעירותה – שעליו קיבלה את אות הנשיא למתנדב, יעידו על כך עשרות האורחים והנתמכים הפוקדים את ביתה בסעודות שבת ובמהלך השבוע, שיחות הטלפון בכל שעה ביממה, וכל אותם אנשים המופנים אל הגב' סגל על ידי לשכות הרווחה בצפון כמוצא יחיד ואחרון. גם במקרה הנוכחי, הבחורה המדוברת הנה פגועת נפש שהותקפה מינית ופיזית פעמים רבות על ידי אנשים רעים הקשורים קשר ישיר למקרה זה, טופלה באכפתיות ודאגה אינסופית על ידי סגל.
צר לנו שגורמים אינטרסנטיים, שאיננו יודעים מה עומד למול עיניהם, מנסים ליצור יש מאין סיפור תקשורתי שאין בינו ובין המציאות כלום, תוך שהם מנצלים אישה פגועת נפש, ומדובבים אותה מול המצלמה. התיק נחקר כבר כשלוש שנים ולא הוגש כתב אישום כנגד מרשתי. דבר זה מלמד כי אין ולא יהיה כנגדה כלום". אמר הסנגור
אחד החשודים הנוספים בפרשה תיווך על פי החשד במגעים לאיתור הצעירה שתמסור את תינוקה. בית המשפט אסר לפרסם את שמו, עד לדיון נפרד בעניינו.
חשודה אחרת קישרה לכאורה בין רשויות הרווחה לרבנית סגל, אולם לדברי גורמים המכירים את התיק, הכירה היטב את המהלכים של הרבנית בפרשה.
מעורב אחר שחלקו לפי החשד גדול, הוא עורך דין שאת שמו אסור לפרסם – היות שמדובר בקרוב משפחה של ההורים המגדלים את התינוק. הוא, על פי החשד, פעל בשמם לאיתור תינוק מתאים לאימוץ. הוא זה שניהל את המשא ומתן מול הרבנים סגל, ובארה"ב ערך את מסמכי האימוץ. על פי החשד, הוא אף כתב חוות דעת שלפיה ההליך תקין, ולאפוטרופוסית סמכות מלאה לבצע את ההליכים בשמה של האם היולדת, דבר שהניח את דעתם של היועצים המשפטיים בבית החולים.
עורכי דין של החשוד, תמי אולמי ושאדי סרוג'י, מסרו בשמו: "הלקוח שלנו הוא עו"ד המכבד את החוק, ופעל רק על פי החוק. בית המשפט בדק את ענינו והורה לשחררו, כי ביצע עבודה משפטית גרידא".
