מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק איסור שימוש בחקירה של מי שנפגע מינית, בממצאי טיפול נפשי וביומנים אישיים, הצעה שהגישה חברת הכנסת אבתיסאם מראענה אליה הוצמדה הצעה של ח"כ מיכל רוזין. 39 תמכו מול מתנגד אחד וההצעה תועבר לוועדת חוקה. הצעת החוק מציעה לקבוע שבמהלך חקירה בגוף החוקר, לא ייחקר נפגע עבירה ביחס לטיפול נפשי שעבר או יומנים שכתב ולא יידרש למוסרם. עוד מוצע לקבוע שבית המשפט לא ירשה חקירה של הנפגע ביחס למידע כאמור.
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי לפי חוק הפסיכולוגים, פסיכולוג ופסיכולוגית מחויבות לשמור על חסיון לקוחותיהם והדברים שאמרו להם בטיפול הפסיכולוגי. הרציונל מאחורי דרישת חסיון זו הוא שמי שניגש או שניגשת לטיפול פסיכולוגי חושף את כל צפונות ליבו לפני המטפל. למעשה, הצלחת הטיפול תלויה בחשיפה המוחלטת הזאת.
אלא שחסיון זה אינו זוכה להכרה בהליך בבית המשפט. כך קרה לא אחת שנפגעות תקיפה מינית והמטפלות שלהן נדרשו למסור לבית המשפט מסמכים וחומרים מהטיפול הנפשי, כראיה לעניין ההליך הפלילי.
מסירת מסמכים וחומרים שעניינם טיפול נפשי או יומנים אישיים של מי שנפגעה מינית לטובת חקירה בנושא או הצגתם פוגעת פגיעה קשה במתלוננת ובפרטיותה. זהו למעשה עוול נוסף שנגרם לנפגעת ופגיעה נוספת. חילול נוסף של המרחב האישי והפרטי שלה.
ח"כ בן גביר: "פגיעה בזכויות יסוד של נאשם"
מעבר לכך, יש בפגיעה זו מספר סכנות: ראשית היא עלולה להביא למצב שבו נפגעות עבירות מין יימנעו מלפנות לקבלת סיוע נפשי מחשש שהדברים שיאמרו ייחשפו במסגרת ההליך המשפטי. כמו כן, עולה החשש שסניגורים יעשו שימוש בעצם האפשרות לחשוף את החומר כדי להפעיל לחץ על מתלוננות, כך שיעדיפו לוותר על עדותן או על קיום ההליך הפלילי כולו רק כדי להגן על פרטיותן. כמו כן, חשיפה אף של חלק מהתיק הפסיכולוגי של מתלוננת, מאיימת על עצם היכולת לקיים טיפול פסיכולוגי.
ח"כ מיכל רוזין שהצעתה הוצמדה לחוק ציינה כי הצעות החוק האלה נועדו לצמצם את הפגיעה בזכות הבסיסית של נפגעות ונפגעים באמצעות מנגנונים ברורים של מתן זכות טיעון לנפגעות בבית-המשפט ובאמצעות הצעת החוק הזאת אנו מבקשים להגן כמדינת ישראל גם בהליך הפלילי, על אותם נפגעות ונפגעי תקיפה מינית מפגיעה נוספת בהם.
מנגד, ח"כ איתמר בן גביר שהתנגד ציין כי ההצעה הזאת היא הצעה גרועה שתפגע בזכויות יסוד של נאשם. "אני האחרון שמקל ראש בעניינים של פגיעה מינית, אבל מה אומרת ההצעה הזאת? שאם תבוא מישהי ותכתוב ביומן שלה: אני החלטתי להעליל על פלוני, אני החלטתי לתפור תיק לאלמוני, אני החלטתי להמציא איזשהו סיפור – לפי ההצעה הזאת, העורך דין שמייצג את החשוד לא יוכל להשתמש בדבר הזה. האם, בסופו של דבר מה שמעניין את כולנו זה לא משפט צדק? האם אנחנו לא רוצים שהאמת תצא לאור?", אמר ח"כ בן גביר.
________________________________________________
