הרכב שופטי בית המשפט המחוזי בחיפה, בראשות השופט אברהם אליקים, הרשיע את מקסים טל ברצח אשתו, מריה ז"ל, לאחר שחשד כי היא בוגדת בו ולאחר הרצח דיווח לכוחות ההצלה כי היא התאבדה. "הנאשם", נכתב בהכרעת הדין, "הציג גרסה הכוללת רכיבים מפתיעים חדשים, אותם לא הזכיר בכל חקירותיו במשטרה, שינה את גרסאותיו מספר פעמים, וזאת לאחר שגם בחקירות במשטרה היו שינויים בגרסאות לגבי רכיבים מהותיים, וכאשר הנאשם סיפק גרסאות כבושות כדי להסביר את הראיות האובייקטיביות שהוצגו לו מעת לעת – והסבריו לכך היו דחוקים ובלתי הגיוניים כשלעצמם".
על פי כתב האישום, כחודשיים לפני האירוע, החל טל לחשוד כי אשתו אינה נאמנה לו, הוא התעמת עימה במספר הזדמנויות, הטיח בה את החשד וזאת הכחישה את הדברים, והנאשם – על רקע החשד וקנאתו בלש אחרי המנוחה, הוציא פלטי שיחות של הטלפון הנייד שלה ובדק עם מי היא משוחחת ועוד על רקע החשד, התרחש בין השניים עימות אלים אשר במהלכו תקף הנאשם את המנוחה בפניה וגרם לה שבר באפה.
בעקבות האירוע נעצר הנאשם ושהה בהרחקה מהמנוחה למשך חודש ולאחר ששב לדירה, הוא גילה בטלפון הנייד של המנוחה התכתבות בין המנוחה לבין גבר אחר, אשר העלו את חמתו, שכן הוא הבין מהתכתובות כי המנוחה מקיימת קשר אינטימי עם האחר. הנאשם צילם את התכתובות באמצעות הטלפון הנייד שלו והחליט לרצוח אותה ולהציג את זה כהתאבדות. בבוקר יום האירוע, הנאשם לא יצא לעבודתו, המתין עד שהוא יהיה לבדו בדירה עם אשתו המנוחה ודקר אותה, באמצעות סכין מטבח. בהמשך התקשר הנאשם לאמא שלו ולאחר מכן למוקד 100, דיווח להם שהיא התאבדה ובעודו ממתין לבוא כוחות ההצלה מחק את התמונות של התכתובות שצילם.
גרסה רצופה שקרים
הרכב השופטים הרשיעה את הנאשם פה אחד ברצח לאחר שהגיעו למסקנה כי "גרסת הנאשם הייתה רצופת שקרים ולא מהימנה", כאשר הנאשם עצמו הודה שלא אמר אמת לגבי כמה נושאים, וההסבר שלו לכך אינו יכול להתקבל כסביר או כמצדיק את השקרים.
"במהלך עדותו בבית המשפט", נכתב בהכרעת הדין, "הנאשם הציג גרסה הכוללת רכיבים מפתיעים חדשים, אותם לא הזכיר בכל חקירותיו במשטרה, שינה את גרסאותיו מספר פעמים, וזאת לאחר שגם בחקירות במשטרה היו שינויים בגרסאות לגבי רכיבים מהותיים, וכאשר הנאשם סיפק גרסאות כבושות כדי להסביר את הראיות האובייקטיביות שהוצגו לו מעת לעת – והסבריו לכך היו דחוקים ובלתי הגיוניים כשלעצמם".
בעיקר הושם דגש על השקרים לגבי צילום התכתובות של המנוחה, מחיקת התמונות, הסיבה לצילום והסיבה למחיקה, סתירות לגבי פרטים הקשורים בהתרחשויות שניות ספורות לפני הדקירה, אי התאמה בין התיאור של הנאשם לגבי האופן שבו בוצעה הדקירה לבין הממצאים הרפואיים וסתירות לגבי האופן שבו תיאר כיצד הוציא את הסכין מידיה של המנוחה ועוד.
השופטים שקבעו כי קיים מארג של ראיות נסיבתיות המצביעות על אשמת הנאשם, ציינו כי הנאשם לא סיפק הסברים מניחים את הדעת למארג הראיות הנסיבתיות לחובתו, לא בעדותו, לא באמצעות עדי ההגנה מטעמו ואף אין בטענותיו לגבי מחדל החקירה של ממש. כך, שטענותיו כמכלול אינן מכרסמות בתשתית הראייתית המובילה להרשעתו.
_______________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופט אברהם אליקים
________________________________________________________
