מהו נשק?
הדין הפלילי מגדיר נשק באופן רחב ובשונה מהדעה הרווחת, אין המדובר רק בכלי ירייה כגון אקדח, אלא נשק הוא כל כלי שבאמצעותו ניתן להמית אדם כגון רימון או פצצה. כמו כן, יודגש כי בהגדרה של נשק נכללים גם החלקים והתחמושת של אותו הכלי והחזקתם מהווה גם היא עבירה. על מנת להגן על שלום הציבור, נשק ניתן להחזיק ולשאת בהיתר בלבד, שאם לא, אותו אדם צפוי לעונשי מאסר ממושכים: עד שלוש שנות מאסר להחזקת חלקי נשק, עד שבע שנות מאסר להחזקת נשק ללא רישיון ועונש מאסר של עד עשר שנים, בגין נשיאת נשק שלא כדין.
החזקת נשק שלא כדין
חוק העונשין מבחין בין עבירת הרכישה וההחזקה של נשק, לבין נשיאתו. בשני המקרים מדובר בעבירה פלילית חמורה, אולם ישנו הבדל בענישה, עד שבע ועשר שנות מאסר בהתאמה. ענישה מחמירה זו נועדה להרתיע מפני החזקה ושימוש בנשק בידי מי שאינו מיומן לכך וקיבל רישיון כדין, במטרה למנוע מעשי עבריינות בנשק ובראשם כמובן קיפוח חיי אדם. לעניין עבירה של החזקת נשק שלא כדין, עולה השאלה, האם במקום בו נמצא הנשק, יראו בבעל הנכס כמחזיק נשק שלא כדין? ככלל, התשובה היא בחיוב וזאת על מנת למנוע ממי שמחזיק נשק שלא בהיתר, להסתירו במקומות שונים, וכך להתחמק מאחריות פלילית. אולם חזקה זו ניתנת לסתירה על ידי בעל המקום ואם יוכיח כי הנשק אינו שייך לו, יוכל להימנע מכתב אישום.
שיקולי ענישה
בתי המשפט רואים בעבירות נשק כבעלות פוטנציאל הרסני ביותר לבטחון הציבור וגישתם הנה כי יש לעשות כל שניתן כדי למזער את התופעה ולמנוע מקרים של החזקה ונשיאת נשק שלא כדין. אמנם, במרבית המקרים, בית המשפט לא יגזור על נאשמים בעבירות אלו את העונש המקסימאלי הקבוע בחוק, אך יוטלו עונשי מאסר בפועל בעת הרשעה. זאת בשל הסיכון הממשי לשלום הציבור בשל עבירות אלו, אשר דורש הרתעה משמעותית באמצעות הטלת עונשי מאסר בפועל. חומרת הענישה משתנה מטבע הדברים ממקרה למקרה ונקבעת על פי מכלול הנסיבות: סוג הנשק וכמותו, התכלית לשמה הוחזק הנשק, עד כמה ברור ומוחשי היה כי ייעשה בנשק שימוש, קיומו של עבר פלילי קודם לנאשם וכיו"ב. בנוסף חשוב לציין כי לפני שנה הוצאה הנחייה חדשה על ידי פרקליט המדינה (הנחייה מס׳ 9.16), בה נקבעו ״מתחמי מוצא״ לעבירות נשק. מתחמים אלו העלו בצורה משמעותית את רף הענישה הנדרש בעבירות נשק על ידי רשויות התביעה. עם זאת, נראה כי בתי המשפט השונים קובעים מתחמי ענישה מקלים יותר מאלו המופיעים בהנחיה וזאת למרות מגמת ההחמרה המדורגת שחלה בענישה בעבירות אלו.
אי חידוש רישיון – עבירה פלילית
כפי שניתן להבין, החוק בישראל רואה בהחזקה ובנשיאת נשק ללא רישיון כעבירה פלילית חמורה ובצדק, שהרי המטרה הנה להגן על בטחון האזרחים. האם העונשים שפורטו לעיל חלים גם על מי שקיבל רישיון לנשק אך לא חידש אותו? התשובה היא בשלילה. הוראות אלו של חוק העונשין אינן חלות על מי שביצע את העבירות רק בשל אי חידוש רישיון, כאשר התנאי הוא כי לא הייתה מניעה לחדשו. רישיון נשק בישראל ניתן לעומדים בתנאים שנקבעו וקבלתו מותנה בהגשת בקשה מתאימה בליווי מסמכים. משניתן רישיון להחזקת נשק, תוקפו הוא שלוש שנים כאשר שלושה חודשים לפני המועד בו פג תוקף הרישיון יש לפנות בבקשה לחידושו. אם פג תוקף הרישיון ולא חודש, ניתן להגיש בקשה תוך שישה חודשים ואם חלף מועד זה וטרם הוגשה בקשה לחידוש הרישיון, חובה להפקידו בתחנת המשטרה, עד לקבלת רישיון חדש כדין.
עו"ד סיון חורש עוסקת במשפט פלילי