מעטות הן החוויות בעולם הווירטואלי שמתסכלות יותר מאשר להיתקל בפוסט שנהיה ויראלי ומעורר קנאה, ואז לקלוט שאת הטקסט המרגש הזה (או התמונה הקורעת הזו), אתם יצרתם.
אם גם אתם יוצרים או מנהלים אתר כזה או אחר ומעלים הרבה תוכן לאינטרנט, חוויה לא נעימה אחרת היא לקבל בוקר אחד מכתב או מייל המודיע לכם בטון נוקשה ומאיים שהפרתם זכויות יוצרים – ושלא רק שעליכם להסיר מיד את התוכן, אלא גם תצטרכו לשלם לא מעט כסף כפיצוי.
בשני המקרים (כמו בעצם בכל מקרה שבו יש לנו טענה כלפי הזולת או לזולת טענה כלפינו ולטענה הזו עשויות להיות השלכות כספיות) – חובה להכיר את החוק, או להיעזר בעורך דין שמכיר אותו. אחרת אתם עלולים להסתבך.
אז מה עושים כשנתקלים בחוצפן שעושה הון חברתי וירטואלי על חשבון עמל כפינו?
"קודם כל לנשום עמוק", אומר עו"ד יורם ליכטנשטיין, מומחה לזכויות יוצרים ובעליו של אחד המשרדים המובילים בתחום.
לאחר מכן, מה שהכי חשוב הוא לתעד: "את צריכה לתעד שאת היוצרת, ואז לתעד גם את ההפרות", מסביר עו"ד ליכטנשטיין בסרטון המצורף לכתבה. "אחרי שתיעדתם, אתם יכולים להחליט איך אתם רוצים להתקדם".
אבל חובה להתקדם בזהירות. לא תמיד הסרה זריזה של התוכן מהאתר שלכם תספיק לנפגע. זה שתראו רצון טוב ולא תערבו עורך דין, עלול לעתים להיות בעוכריכם.
"אם פניתם למפרסם שיסיר והוא מסרב ואתם רוצים לפנות להליכים משפטיים, הפנייה הקודמת הזו עלולה ליצור תקלה בהמשך ההתנהלות", מסביר עו"ד ליכטנשטיין ומבהיר כי צריך לדעת איך לפנות.
חשיבות הייצוג המשפטי
"'מבלי לפגוע בזכויות'" זו לא סתם קלישאה", אומר עו"ד ליכטנשטיין. "זה וקלישאות אחרות שאתם מכירים מהחיקויים של אלי ומריאנו נועדו להבטיח שמה שיצא לכם כרגע מהפה או המקלדת לא יפגע בזכויות המשפטיות שלכם".
כשמגיעים הדברים להכרעה משפטית שום דבר אינו מובטח. מה שנראה לנו כגניבה בוטה של כל הפוסט שלנו עם שינויי עריכה קלושים ושקופים – עשוי להיראות לשופט כ"השראה" לכל היותר (ועל השראה לא משלמים בהכרח פיצוי או תמלוגים).
אם יכריע בית המשפט שאכן נגזל הקניין הרוחני שלכם, הפיצוי לטובתכם עשוי להיות משמעותי – עד 100 אלף שקלים לכל הפרה, וזאת ללא צורך להוכיח נזק (וגם אם בפועל הסכום נמוך יותר, עדיין מדובר באלפי ש"ח ואולי יותר).
ומה קורה לגבי הצד השני של המשוואה – מי שהפר זכויות יוצרים ברשת?
"ובכן", מסביר לנו עו"ד ליכטנשטיין, "כלל מספר אחד הוא לא להעלות שום דבר שאתם לא משוכנעים שיש לכם את הזכות להעלות או שלא אתם יצרתם".
לדברי עו"ד ליכטנשטיין, "גוגל הוא לא מאגר תמונות חינמי. רוב התמונות שתמצאו דרכו שייכות למישהו". עוד הוא מסביר כי במיוחד צריך להיזהר אם מדובר בשימוש עסקי (כולל הדף של העסק הביתי שלכם בפייסבוק, או פוסט אישי שעוסק בהיותכם קואצ'רים\דולות\מאמות שמבשלות אוכל ביתי טעים). חשוב לוודא שיש לכם את הזכות להשתמש בכל תמונה ובכל טקסט שאתם מעלים. אחרת, אתם עלולים למצוא את עצמכם מקבלים מכתב איום שעושה עווית בבטן, מלא בכל מיני "זאת ועוד", "ו\או" ו"מבלי לפגוע בזכויות" ומסתיים בתשלום פיצויים לא מבוטל למי שהשתמשתם ללא רשות ביצירה שלו.
לאתר עו"ד יורם ליכטנשטיין לחצו כאן.
