כל אדם השוקל להתגרש מביא בחשבון גם את ההשלכות הכלכליות של הצעד הדרמטי הזה. הסיבה לכך ברורה: אף אם המניעים להחלטה להינשא, ובהמשך להחלטה להתגרש, לא היו כלכליים אלא רגשיים, ברור לכל שנישואים הם גם הסדר כלכלי שלכינונו ולפירוקו יש השלכות כספיות מרחיקות לכת על המעורבים בו.
אף על פי כן, למרות המודעות לפן הכלכלי של הליך הגירושים, רבים מהמתגרשים אינם מבינים את כל השלכותיו. הדברים אמורים לא רק לגבי אספקט המזונות, אלא גם לאופן חלוקת הרכוש.
לכאורה, הדברים פשוטים: הרכוש שנצבר לאחר הנישואים מתחלק באופן שווה בין בני הזוג, בהיעדר הסכם ממון קודם ולמעט נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה שאינה שוויונית. אולם סוגייה מהותית שחובה לתת עליה את הדעת היא הגדרתו של מושג הרכוש המשותף, או במילים אחרות – מה נחשב כרכוש לצורך חלוקה בעת גירושים?
אנו נוטים לתפוס רכוש כמושג שמתייחס לדברים גשמיים, כגון דירה או מכונית, או לכל היותר חשבונות בנק וחסכונות.
בפועל, ההגדרה של בתי המשפט לענייני משפחה ושל בתי הדין הרבניים רחבה הרבה יותר: הרכוש המשותף כולל גם מרכיבים שאינם גשמיים אך הם "שווי כסף", כגון אופציות שהוענקו לאחד מבני הזוג על ידי מקום העבודה שלו, זכויות סוציאליות ו"נכסי קריירה"/ "פערי שכר". כל אחד מאלה מעמיד אתגרים מורכבים, שכן אף שברור שיש לו שווי כספי קשה מאוד לכמת אותו.
סוגיית האופציות הבלתי סחירות הפכה לנפוצה במיוחד בשנים האחרונות, בשל הגידול הדרמטי במגזר ההיי טק והנוהג להעניק אותן לעובדים רבים כחלק מתנאי ההעסקה שלהם. אולם לאופציות, שהן למעשה כתב הרשאה לרכישה עתידית של מניות במחיר שנקבע מראש, אין ערך כספי ידוע עד למועד המימוש שלהן – הרי ייתכן שהחברה תחדל מלפעול ולא תהיה לה כל פעילות שוות ערך, ומנגד ייתכן שתונפק בבורסה במיליארדי דולרים.
אם כך, האם ערכן הכספי לצורך חלוקת הרכוש ייקבע על פי שוויין ביום שבו החליטו בני הזוג להתגרש, או על פי שוויין בתאריך המימוש שלהן?
הפסיקה תומכת באפשרות השנייה, ועל כן בהיעדר נסיבות מיוחדות, גם אם בני זוג התגרשו שנים ארוכות לפני שהאופציות מומשו, יזכה הצד שלא החזיק בהן למחצית משוויין בעת המימוש שלהן.
באשר למונח המכונה "נכסי קריירה" /"פערי שכר", הכוונה היא לכך שבעת חלוקת הרכוש יש לקחת בחשבון את הוויתורים שעשה אחד מבני הזוג על מנת שהצד השני לנישואים יוכל לפתח קריירה משלו ואף למוניטין שנצבר לאותו אדם במסגרת עבודתו ועיסוקו.
הדוגמה הנפוצה ביותר היא של נשים שהתמקדו בגידול הילדים ולמעשה ויתרו על פיתוח יכולת ההשתכרות שלהן, על מנת שבן זוגן יוכל לפתח את יכולת ההשתכרות שלו. כאשר מתבצעת חלוקת הרכוש, לוקחים בתי הדין ובתי המשפט בחשבון את הוויתורים הללו, ומעניקים להם שווי כספי משמעותי.
גם לגבי הזכויות הסוציאליות, המהוות חלק מנכסי הקריירה, קובעים הפסיקה והחוק כי הן תחולקנה באופן שווה ובהתאם לקבוע בחוק.
לבני הזוג עומדת האפשרות להמתין עד למועד שבו יהפכו הזכויות הסוציאליות לנזילות, אולם מרבית הזוגות בוחרים לחשב את שוויין העתידי ולבצע את החלוקה כבר במועד הגירושים תוך כדי ביצוע הפחתה מתאימה בגין היוון הזכויות, כדי לא להשאיר התחשבנויות פתוחות.
כאמור, חלוקת נכסים שאינם גשמיים היא אחד הנושאים המורכבים ביותר בהליך גירושים. הצעד הראשון על מנת להתמודד היטב עם האתגר הזה הוא להיות מודע לקיומו, והצעד השני הוא להקפיד לשכור עורך דין בעל התמחות וניסיון בתחום סבוך זה.
הכותב: עו"ד יוסי הרשקוביץ שותף ומייסד יוסי הרשקוביץ ושות' – משרד עורכי דין, מומחה בדיני משפחה, ירושה וניהול עזבונות, בעל הסמכה לרבנות והסמכה לגישור.
