שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, אירית קלמן ברום, דחתה עתירה של חברת שילוט מרקעים נגד עיריית רמת השרון, בדבר להפליה ואכיפה בררנית באשר להתרת שלטי חוצות. השופטת גם הורתה לחברת מרקעים לשלם הוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים ."על העותרת", נכתב בפסק הדין, "להצביע על התנהלות שונה של המשיבה כלפי חברות השילוט האחרות באופן מגמתי או במסגרת מדיניות המשיבה, או כי פעלה מתוך שיקולים זרים, בלתי ענייניים, מפלים או בלתי שוויוניים. ודוק, אכיפה חלקית אינה מצביעה בהכרח על אכיפה בררנית באשר היא לרוב תולדה של משאבי אכיפה מוגבלים".
העותרת היא חברה פרטית העוסקת בפרסום חוצות ובין היתר, יש לה שטחי ומתקני פרסום בתחום שיפוטה של עיריית רמת השרון ברחבי העיר. לטענתה בשלוש השנים האחרונות, בניסיון להשתלט על שוק הפרסום בעיר תוך ביטול השילוט הפרטי, העירייה "הפעילה על העותרת לחץ, בטענה כי אין לשלטי העותרת היתר בניה ונקטה כנגדה בהליכים שונים בחוסר תום לב ובאופן מפלה, מבלי שתעשה כן בקשר ליתר השלטים המוצבים רמת השרון באופן דומה בשטח העיר". על פי העתירה בעירייה ידעו כי הגשת כתבי אישום כנגד העותרת והמנכ"ל שלה תפגע ביכולתה להשתתף במכרזי שילוט ברחבי הארץ.
עוד צוין בעתירה, כי במשך שנים רבות המשיבה לא דרשה מהעותרת היתר בניה כתנאי להצבת השילוט שלה ואף הודיעה לעותרת כי אינה נדרשת להיתר בניה או רישיון ולמעשה העירייה לא מנפיקה אותם כלל. ממידע שמסרה העירייה במסגרת חוק חופש המידע, עלה כי בעיר רמת השרון מוצבים 2,000 שלטים להם נדרש היתר בניה ומתוכם רק ל- 4 שלטים קיים היתר. העירייה לא פעלה להסרת 1,996 שלטים שאין להם היתר ובהם מאות שלטים שבבעלותה ובשימוש זכייניותיה, לא הגישה כנגדם תביעות לפינוי וסילוק יד ולא הגישה נגד בעלי השלטים כתבי אישום, אלא רק כנגד העותרת. בכך אף גלומה פגיעה קשה בחופש העיסוק וזכות הקנין של העותרת.
העירייה: "פעלנו כחוק"
מנגד, טענה העירייה, כי היא פעלה כנגד כלל חברות השילוט אשר הפרו את חוק התכנון והבניה, לא קיימת כל אכיפה בררנית, העירייה הגישה עשרות תביעות נגד כל המשיבות וכנגד העותרת ובמסגרתם הוסרו מתקני השילוט של חברות השילוט.
עוד צוין כי העירייה פעלה באופן שוויוני מול כל חברות השילוט ומול כל עברייני הבנייה ובניגוד לנטען בעתירה, המשיבה דרשה מהעותרת להסיר שילוט כבר משנת 2013 ובמהלך כל השנים מאז. לאורך השנים, חברות השילוט והעותרת בראשן עיכבו את הליכי הסרת השלטים וגרמו למשיבה להוצאות על מנת לסלק שלטים שהוצבו על מקרקעי ציבור ומקרקעין פרטיים שלא כדין.
בסיכומו של דבר, ולמרות שלא קיבלה את מלוא טיעוני העירייה הגיעה השופטת קלמן ברום לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. השופטת ציינה כי הלכה היא כי בית המשפט ייטה שלא להתערב בשיקול דעת הרשויות אלא במקרים של חוסר סבירות קיצונית או מהותית או במקרה של חריגת הרשות מסמכותה העותרת טוענת לאכיפה בררנית והתנהגות מפלה של המשיבה כלפיה בנוגע להסרת שלטיה.
השופט: "הגבירו אכיפה, זה דבר טוב"
"כדי להוכיח טענתה", נכתב בפסק הדין, "על העותרת להצביע על התנהלות שונה של המשיבה כלפי חברות השילוט האחרות באופן מגמתי או במסגרת מדיניות המשיבה, או כי פעלה מתוך שיקולים זרים, בלתי ענייניים, מפלים או בלתי שוויוניים. ודוק, אכיפה חלקית אינה מצביעה בהכרח על אכיפה בררנית באשר היא לרוב תולדה של משאבי אכיפה מוגבלים".
השופטת הוסיפה: "לא הוכח כי המשיבה מתנערת מחובתה לאכוף את הדין כלפי חברות השילוט או כי האכיפה מבוצעת באופן בלתי שוויוני ומגמתי, באופן בררני או בלתי סביר. יתכן כי בעבר לא בוצעה אכיפה מספקת, כפי שטענה המשיבה אך איני נדרשת להכריע בסוגיה זו. מהחומר שהוצג על ידי הצדדים עולה כי מאז שנת 2013 מתבצעת אכיפה כלפי כלל חברות השילוט לרבות כלפי זכיינית המשיבה. מטבע הדברים, גורמים שונים יוסיפו ככל הנראה להציב שלטים כאלה ואחרים באופן תדיר, ואין לצפות כי תבוצע אכיפה מלאה. זהו אידיאל שיש לשאוף אליו אולם קשה להשגה בפרט נוכח אילוצי התקציב והמשאבים העומדים לרשות המשיבה".
____________________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת אירית קלמן ברום
____________________________________________________________________
