לבית משפט השלום בהרצליה הוגשה תביעת לשון הרע בסך 200 אלף שקלים, נגד בעל עסק עצמאי לאימון אישי ומנחה NLP. בתביעה מציין התובע, באמצעות בא כוחו עו"ד תום שנפ, כי, הנתבע פרסם נגדו פרסומים פוגעניים, פרסומים שנעשו ביודעיו ובכוונה תחילה לפגוע, כאשר הוסיף להעברה בנקאית שהעביר לתובע בעקבות פסק דין נגדו את המילה 'סחיטה'.
התובע הינו פעיל ומתנדב במשך למעלה מעשור כנגד עוולות צרכניות ועוולות ספאם ועל פי התביעה, הנתבע בחר – ביודעין ובחוסר תום לב משווע – להוציא את דיבתו של התובע רעה, ולפגוע בשמו בטוב. הכל, כנקמה על פסק דין שניתן נגדו, במסגרת תביעה אותה הגיש התובע בגין הפרה בוטה של הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (להלן "חוק התקשורת"), אשר בסופה חייב בית המשפט הנכבד את הנתבע לשלם לתובע פיצוי על סך 2,500 שקלים.
בשני מקרים שונים הנתבע ביצע העברות בנקאיות לחשבון הבנק של התובע על סך 1,250 שקלים כל אחת. ומתוך כוונה מודעת לפגוע בתובע, ובשמו הטוב, הנתבע ציין בהערות להעברות שביצע, בשני המקרים, את המילה "סחיטה".
עו"ד תום שנפ: "ביקש לנקום"
עו"ד תום שנפ ציין, כי כך יצא שכל הגורמים אשר נחשפו להעברות שביצע, או שייחשפו בעתיד – למשל כחלק מביקורת מיסים של התובע או הנתבע, או בביקורת פנימית או חיצונית של הבנקים המדוברים, יסבור כי התובע סחט את הנתבע, וכי התשלומים האמורים הועברו לו בעקבות סחיטה כאמור, שמהווה עבירה פלילית חמורה.
"לאחר גילוי דבר הפרסומים הפוגעניים", כתב עו"ד שנפ בתביעה, "פנה התובע בהודעת דוא״ל לנתבע, במכתב התראה, במסגרתו התבקש לפנות בדחיפות לבנק הפועלים (הבנק של הנתבע) ולבנק דיסקונט (הבנק של התובע), ולבקש מהם לשנות את תיאור הפעולה במערכותיהם. כן התבקש לפצות את התובע בגין הפגיעה בשמו הטוב. הנתבע הגיב למכתב ההתראה, הודה כי כתב את המילים סחיטה, סירב לפעול להסרת הפרסומים, ואף איים כי אם התובע יפנה אליו פעם נוספת בעניין, יפנה לבית המשפט כנגדו".
עו"ד שנפ הוסיף עוד בתביעה שהוגשה לבית המשפט: "התובע מעולם לא סחט את הנתבע, וכי פרסומים אלו אינם אמת, נקוט לשון המעטה, ואינם מבוססים על דבר, זולת הרצון של הנתבע לפגוע בשמו הטוב של התובע, ולהכפישו כנקמה על פסק דין שהתקבל לחובתו".
