האם הוסתר מההורים המאמצים כי הילדה לוקה במחלה גנטית?

ביהמ"ש קבע פיצוי של רבע מיליון שקלים להורים שהוצג בפניהם מצג שווא בטרם האימוץ לפיו לבת ישנה בעיה רפואית קלה אולם בהמשך התגלה כי היא סובלת ממחלה קשה
דניאל בן חמו |
אילוסטרציה envato

שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, חדוה וינבאום וולצקי, הורתה למדינה ולעמותה לטיפול בילדים, לפצות ברבע מיליון שקלים לאחר שהציגו מצג שווא לזוג הורים שאימצו ילדה וגילו מאוחר יותר שהיא סובלת ממחלה מולדת גנטית. השופטת שלא קיבלה את רוב תביעת ההורים, גם הורתה לנתבעות לשלם שכ"ט עורך דין בסך של כ-50 אלף שקלים.

התובעים הם זוג ולהם שני ילדים ביולוגיים משותפים. לפני 16 שנים, ביקשו לאמץ ילד מתוך מטרות אלטרואיסטיות טהורות. במסגרת התהליך לקראת האימוץ נדרשו התובעים בין היתר למלא "כרטיס פרטי בני זוג". באותו כרטיס נשאלו התובעים האם הם נכונים לקבל לאימוץ ילד עם בעיות כלשהם והשיבו כך: "רקע של פיגור – לא, רקע של מחלת נפש – לא, בעיות רפואיות מורכבות – לא, עיכוב התפתחותי – כן, בעיות רפואיות קלות – כן".

התובעים דווחו כעבור שנתיים, כי ישנה ילדה שיכולה להתאים להם. הם נפגשו עם עובדת סוציאלית וזו נתנה להם דיווח על הילדה בהתאם לנתונים שהיו בידה ובאותו שלב לא עלה כל נושא החשד לתסמונת מרפן ממנה סובלת הילדה. עלה הנושא של החשש מתסמונת גנטית של מחלת הפורפיריה ועל כן ביקשה העובדת הסוציאלית את תוצאות הבדיקה הגנטית של הילדה בעניין זה.

תסמונת קשה וטיפול מורכב

כעבור חודש התובעים נפגשו עם הילדה מספר פעמים וכן עם רופא ואחות ובאותה פגישה הקריא להם הרופא מתוך סיכום רפואי שכתבה האחות, על סמך התיק הרפואי של הילדה בעמותה. הצדדים חלוקים בשאלה מה היו הפרטים שמסרו השניים לתובעים כאשר עלה המונח "תסמונת מרפן". בהמשך התובעים הפגישו בין הילדה לילדיהם הביולוגיים ולאחר מכן הודיעו על הסכמתם לקחת את אותה לביתם כאומנה לקראת אימוץ.

לאחר שהייתה בחזקת התובעים כחצי שנה, במסגרת מעקב קרדיולוגי שנעשה לה הסתבר לתובעים כי היא סובלת מתסמונת מרפן על כל ההשלכות האפשריות של התסמונת. התובעים לקחו זאת מאד קשה. כתוצאה מכך נדרשו למעקבים רבים מכפי שציפו במרכזים רפואיים גדולים במיוחד בשנה-שנתיים הראשונות לאחר גילוי קיומה של התסמונת. בעקבות גילוי המידע התנהלו שיחות עם העובדת הסוציאלית ובסופן הוסיף השירות למען הילד לשלם לתובעים את הסכומים החודשיים המקובלים שמשתלמים למשפחות אומנה. זאת גם לאחר שהילדה אומצה פורמלית על ידי התובעים.

התובעים טענו כי לו היו יודעים לפני פגישתם הראשונה עם הילדה כי היא סובלת מתסמונת מרפן, לא היו מגיעים לפגישת ההיכרות איתה והיא לא הייתה מתקיימת. זאת מאחר ומדובר בבעיה רפואית מורכבת שהם לא רצו לקחת על עצמם. הגורמים מטעם העמותה ומטעם המדינה לא ציינו בפניהם כי עלה חשש לקיומה של התסמונת והסתפקו בכך שהיא סובלת מבעיה כלשהי בעינה וכן ממום קטן בלב שמצריך ביקורת שנתית.

הילדים הביולוגיים נקשרו לילדה

עוד צוין בפניהם כי הילדה ככל הנראה תוכל לחיות עם המום הזה ולכל היותר תידרש לעבור צנתור. רק לאחר שפגשו אותה ונקשרו אליה ושיתפו את ילדיהם הביולוגיים במפגשים, עלה בשיחה שקיימו עם הרופא והאחות כי היה חשש לתסמונת מרפן. התובעים ביקשו הסבר ונאמר להם כי התסמונת נשללה ואין מקום לדבר על כך.

כאשר נתגלה שהילדה סובלת מתסמונת מרפן, הם לא יכלו להשיב אותה שכן לא יכלו לעשות לא לילדה ולא לילדיהם. הם נקשרו אליה והיא הייתה כבר חלק מן המשפחה והדבר לא היה מוסרי מבחינתם. לטענתם העמותה התרשלו כלפיהם בכך שהזניחו את הטיפול בילדה לאישוש התסמונת והסתירו מהם את החשד שעלה לתסמונת מרפן ואף שללו אותה במפגש עם הרופא והאחות.

השופטת שקיבלה בחלקה הקטן את התביעה, ציינה כי עדותה של האחות לא הייתה מהימנה עליה וכך גם עדותו של הרופא שרצה להרחיק מעצמו כל קשר לאירועים ואילו האחות פשוט לא זכרה דברים זאת ממשך הזמן הרב שעבר וגילה בעת עדותה.

הרופאים התרשלו

"לעומת עדותם של הרופא והאחות", כתבה השופטת, "נמצאה עדותם של התובעים אמינה עלי ובעיקר עדותה של התובעת. חלק ניכר מעדותה ענתה תשובות כנות הגם שהן היו בניגוד לאינטרס שלה בתביעה זו. היא לא ניסתה ליפות את המציאות או להתחמק ממתן תשובות אמת. כך באשר לנכונותם לאמץ ילד עם צרכים מיוחדים, כך באשר למצבה של הילדה על פי המסמכים שקיבלו בתחילת הדרך והתיאור של מצבה מפי העובדת הסוציאלית".

השופטת הוסיפה: "אני מקבלת את עדות התובעים כי עד העברת הילדה לחזקתם במסגרת אומנה לקראת אימוץ, לא נמסר להם כל מידע כי אצל הילדה עלה חשד לתסמונת מרפן שלא נשלל וכאשר נפגשו עם הרופא והאחות נאמר להם כי החשד נשלל. התובעים הסכימו לאמץ ילד שסובל מבעיות בריאותיות קלות. תסמונת מרפן לא נכנסת תחת ההגדרה הזו. מתוך העדויות ברור כי הסיכום הרפואי לא נמסר לתובעים במועד הפגישה אלא נשלח לאחר זמן לשירות למען הילד. מכאן שגם בהתנהלות זו היה משום התרשלות כלפי התובעים… מצאתי גם את השירות למען הילד כמי שהתרשל כלפי התובעים בכך שלא טרח להציג בפניהם את מלוא המידע שהיה ברשותו, עובר להצגת הילדה לתובעים".

________________________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופטת חדוה וינבאום וולצקי

________________________________________________________________

עו"ד יובל אור

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות