שופט בית משפט השלום בתל אביב, עמית יריב, קבע כי ניתן לחייב עורך דין לשמש כנאמן בתיק חדלות פירעון אשר לא צפויים בו תקבולים, כאשר הוא יידרש לעבוד, למעשה, מבלי שיקבל שכר טרחה. השופט שדחה את הערעור של עורך הדין החלטת רשמת ההוצאה לפועל חייב אותו גם בהוצאות של 3,000 שקלים.
"אני מוכן", כתב השופט בהחלטתו, "לקבל את הטענה כי כאשר החליט המערער להציע את מועמדותו למאגר, הוא לא לקח בחשבון את האפשרות שיידרש למלא תפקיד בתיקים בהיקף מצומצם בהוצאה לפועל. אבל קבלת טענה זו משמעה סעד אחד ויחיד: גריעתו של המערער מן המאגר כליל, כך שלא יקבל עוד מינויים כלל: לא ב'תיקי אפס', אך גם לא בתיקים בעלי משקל ניכר".
המדובר בעורך דין הנמנה על מאגר עורכי דין אשר ממנו נבחרים מנהלים מיוחדים ונאמנים המטפלים בהליכי חדלות פירעון מכוח הדין.
לפני כשנה עתרה חייבת למתן צו פתיחת הליכים בעניינה בגין חובות מוצהרים בסך של כ-82 אלף שקלים, לתשעה נושים.
כעבור כחודש נעתרה רשמת הוצאה לפועל לבקשה, הוציאה צו לפתיחת הליכים ומינתה את עורך הדין כנאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון.
לאור מצבה הרפואי של החייבת, והעובדה שלפיה היא מתקיימת מקצבאות בלבד, לא נקבע לחייבת צו תשלומים עתי, וזאת בהתאם להלכה שנקבעה. בעקבות כך, עורך הדין טען, כי מן המסמכים בתיק, ובהתאם לטענות החייבת, אין לחייבת נכסים כלל, ובתיק לא צפויים תקבולים – כך שאין בניהולו של תיק כל תועלת לנושי החייבת.
עבודה, בלי שכר
בהמשך הוברר לעורך הדין כי בתיק לא צפויים תקבולים, קרי – כי לא יהיה מקור לתשלום שכר טרחתו, הוא הגיש בקשה לרשמת לשחררו מתפקידו.
הבקשה נדחתה ובהחלטה ציינה הרשמת כי כאשר הגיש העורך דין את מועמדותו להיכלל במאגר שממנו נבחרים מנהלים מיוחדים ונאמנים, לא הייתה כל התחייבות לשכר טרחה בכל תיק ותיק ויש לקוות כי נושא שכר טרחתם של נאמנים ב"תיקי אפס", תיקים שבהם אין צפי לתקבולים, ועל כן – אין צפי למקור לתשלום שכרו של הנאמן, יוסדר בעתיד.
אולם, הוסיפה הרשמת, בשלב זה – אין מקור לתשלומו ובמקרה שבו יוברר כי אכן אין לחייבת נכסים, "ואין אף יכולת לגבות דמי מזונות, על אף שאלו נפסקו", ניתן יהיה לצמצם את היקף העבודה הנדרשת מן עורך הדין ולהקטין את המשאבים שהוא נדרש להשקיע – "לרבות בקשה למתן פטור לחייבת בהגשת דוחות, בקשה לפטור אותו מבירור תביעות החוב וכיוצ"ב.
עורך הדין לא השלים עם ההחלטה, שמשמעותה המעשית – חיובו לבצע תפקיד ללא צפי לגביית שכר טרחה והגיש ערעור לבית משפט השלום בו ציין בין היתר כי הליך האיתור התייחס להליכי פשיטת רגל בבתי המשפט המחוזיים, ולא להליכי חדלות פירעון במסגרת לשכת ההוצאה לפועל, ועל כן, לשיטתו: "ממילא אין כל מקור חוקי המאפשר את חיובו של המערער, ככל בעל תפקיד אחר, לנהל הליכי חדלות פירעון בתיקי 'אפס' תיק ללא צו תשלומים וללא שכר טרחה בצדו".
ההפסד מתקזז מול הרווחש
היועמ"ש, גם הוא התייחס לסוגייה וציין כי לא ניתן לומר שנאמנים נאלצים לעבוד ללא תמורה, שכן מנגנון המינוי מבטיח, ולכל הפחות יוצר בפועל, "סבסוד צולב", קרי – נאמן ממונה לתפקיד ב"תיקי אפס" במקביל למינויו בתיקים שבהם צפוי שכר טרחה, כך שה"הפסד" מתקזז מול רווח בסיכומם של דברים.
השופט יריב, שדחה לבסוף את ערעור עורך הדין, ציין בהחלטתו כי טענת המערער שלפיה "אין כל מקור חוקי" לחיובו לשמש בתפקידו בתיק זה – או בכל "תיק אפס" – מתעלמת, אפוא, מן העובדה שהוא התקשר, מרצונו ולבקשתו, בהסכם מחייב, שתנאיו פורטו בתנאי ההתקשרות.
"כאמור", כתב השופט, "אני מוכן לקבל את הטענה כי כאשר החליט המערער להציע את מועמדותו למאגר, הוא לא לקח בחשבון את האפשרות שיידרש למלא תפקיד בתיקים בהיקף מצומצם בהוצאה לפועל.
אבל קבלת טענה זו משמעה סעד אחד ויחיד: גריעתו של המערער מן המאגר כליל, כך שלא יקבל עוד מינויים כלל: לא ב'תיקי אפס', אך גם לא בתיקים בעלי משקל ניכר".
השופט יריב הוסיף: "קבלת עמדתו של המערער, שלפיה הוא יוכל להישאר במאגר, אך יוכל לבחור לא לקבל לטיפולו תיקים שאינם רווחיים – סותרת את העיקרון הבסיסי שמאחורי עצם קיומו של המאגר ושל תנאי ההתקשרות, תנאים שהמערער היה מודע להם טרם ההתקשרות החוזית, ובעצם הגשת המועמדות – הסכים לקבל אותם על עצמו".
לצפייה ודירוג כבוד השופט עמית יריב
