למרות צמצום הפגיעה בהליכים המשפטיים על אף הסגרים והמגבלות השונות שהוטלו על פעילות המשק בשנת 2020, החטיבה האזרחית בפרקליטות המדינה סיימה את השנה עם 240 תביעות יזומות בשם המדינה בהיקף של כ-880 מיליון שקל.
הפרקליטות האזרחית פועלת כנאמן הציבור בייצוג המדינה בעניינים אזרחיים ומינהליים, לשם הגנה על זכויות הציבור, שלטון החוק וסדרי מינהל תקינים, לשמירה על נכסי המדינה והקופה הציבורית ולקידום האינטרס הציבורי. מזה למעלה מעשור, פועלת המדינה גם להגשת תביעות יזומות מטעמה ומנהלת מבצעי "אכיפה משולבת" מחוץ לבית המשפט, במסגרתם עושה המדינה שימוש בכלים אזרחיים ומינהליים לטיפול ביעדי אכיפה אסטרטגיים.
בשנת 2020 נפתחו בחטיבה האזרחית כ-330 הליכים שנבעו במישרין ממגפת הקורונה וההתמודדות עימה, חלקם הליכים דחופים שחייבו מענה בהול. ככל שהתארכה תקופת החירום, על המגבלות שהוטלו על הציבור במהלכה, כך גדל מספרם של ההליכים השיפוטיים. מטבע הדברים, מדובר בהליכים שלא היו מוכרים קודם לכן והעלו שאלות ייחודיות וחדשניות שטרם התמודדו עימן בעבר.
הגנה על האזרחים בעקבות מגבלות הקורונה
למשבר הקורונה וההגבלות שנבעו ממנו על הכניסה והיציאה מישראל היה פוטנציאל השפעה דרמטי על הליכי הפונדקאות המבוצעים מחוץ לישראל, ועל יכולתם של ישראלים המבצעים אותם לשוב ארצה עם התינוקות. מייד עם הטלת המגבלות, ערכה המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה בפרקליטות עבודת מטה רוחבית כדי למפות את כלל ההליכים התלויים ועומדים בבתי המשפט לענייני משפחה ברחבי הארץ שבהם הוגשו בקשות לבדיקה גנטית בעקבות פונדקאות שישראלים ביצעו מחוץ לישראל. המיפוי העלה כי ישנם כ-300 ישראלים שנולדו או שצפויים להיוולד להם ילדים בפונדקאות מחוץ לישראל תוך כדי משבר הקורונה – בעיקר בגיאורגיה, אלבניה, אוקראינה, ארה"ב וקנדה.
פרקליטויות המחוז האזרחיות שעוסקות במגוון רחב של נושאים והליכים, בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים הייחודיים של כל מחוז ומחוז, פתחו בשנת 2020 כ-20 אלף תיקי פרקליטות, ירידה של כ-9% ביחס ל-2019. כחמישית מהתיקים עסקו בתחום המינהלי, כחמישית נוספת בתחום המעמד האישי, 14% בתחום הנזיקין, 7% בתחום החיובים, 8% בתחום המקרקעין, 7% בדיני עבודה, 6% בתחום המיסים ו-6% בענייני קצין התגמולים. בשנת 2020 הסתיים הטיפול בכ-21 אלף תיקים במחוזות הפרקליטות. מדובר במספר גדול יותר לעומת התיקים שנפתחו.
ביחס לתיקי נזיקין שטופלו במחוזות הפרקליטות והטיפול בהם הסתיים בשנת 2020 העלתה, כי קרוב לשליש מהתיקים הסתיימו בפשרה. בפרקליטות טוענים כי קיים ערך רב בסיום הליכים משפטיים שמנוהלים נגד המדינה על דרך של פשרה, במקרים המתאימים שבהם זו התוצאה הראויה והמיטבית.
המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה אחראית על ייצוג המדינה בתיקים המתנהלים בביהמ"ש העליון במגוון תחומי המשפט האזרחי. המחלקה גם מייצגת את היועץ המשפטי לממשלה כאשר התייצב בתיקים בהם המדינה אינה צד ("התייצבויות יועץ"). בנוסף, המחלקה האזרחית הינה יחידת המטה של פרקליטות המדינה בתחום האזרחי הקובעת מדיניות משפטית בתיקים האזרחיים ומנחה את מחוזות הפרקליטות. במהלך שנת 2020 טיפלה המחלקה האזרחית ב-567 הליכים בבית המשפט העליון (21% מהם היא יזמה). כ-43% מהתיקים בעליון שבהם המדינה הייתה צד עסקו במקרקעין, 15% בחוזים וחיובים ו-10% בנזיקין.
היועמ"ש לטובת הצרכן
בשנת 2020 התייצב היועץ המשפטי לממשלה, באמצעות יחידות הפרקליטות האזרחית, ב-44 הליכים במגוון נושאים וסוגיות חדשניות ובעלות חשיבות ציבורית. 27% מהתיקים עסקו בתובענות ייצוגיות, 18% בתחום המשפט המינהלי, 13% במשפט הבינלאומי, ואילו שאר ההליכים עסקו בנושאים מסחריים, פיסקאליים, נזיקין, הגנת הצרכן ועוד. בשנת זו הועברו לבחינת היועמ"ש 198 הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות, שלאחר בחינתם החליט היועמ"ש – בשיתוף ייעוץ וחקיקה – להגיש התנגדויות ב-45 הסדרים, וב-66 הליכים אחרים הוגשו הערות מטעם גורמי המקצוע. בנוסף, הועברו לעיונו של היועמ"ש 16 בקשות הסתלקות מתובענות ייצוגיות או מבקשות לאישור ניהול תובענות כייצוגיות, שב-4 מהן הוגשה התנגדותו.
היחידה לאכיפה אזרחית ומחוזות הפרקליטות האזרחיים 243 תביעות יזומות בשם המדינה, בסכום כולל של למעלה מ-880 מיליון שקלים, לעומת 184 תביעות בהיקף של כ-708 מיליון שקלים בשנה שקדמה לה. המדובר בכמות התביעות הגדולה ביותר בשלוש השנים האחרונות (עליה של 37.5% ביחס לשנה קודמת).
חלק מהתביעות עסקו בנזקים סביבתיים. כך, תביעה בסך כחצי מיליארד שקל נגד יצרניות רכב, אלקטרוניקה ויבואניות כלי רכב בעקבות פרשה שבה זויפו נתוני פליטת גזים במנועי דיזל שגרמו לזיהום האוויר, תביעה אחרת שנועדה לפיצוי המדינה בגין הפגיעה הנרחבת לאלמוגים במפרץ אילת בשל עבודות תשתית, ועוד. בתביעות היזומות שהסתיימו בשנת 2020, נפסקו לטובת המדינה בהליכים שונים כ-75 מיליון שקלים.
אכיפה נגד יעדי הפשיעה
במסגרת המאבק ביעדי הפשיעה, ביצעה המדינה 85 מבצעי אכיפה משולבת ופעולות אכיפה משלימות (לעומת 60 פעולות ב-2019), בהם נעשה שימוש באמצעי אכיפה משלימים לכלים ה"מסורתיים" של המשפט הפלילי. מרבית מבצעי האכיפה המשולבת שבוצעו בשנת 2020 (כ-69%) כוונו נגד ארגוני פשיעה וגורמים עברייניים מצפון ועד דרום. כ-54% מהם נערכו כחלק מהמאמץ המוגבר להתמודדות עם הפשיעה והאלימות בחברה הערבית.
כחלק ממאבק הפרקליטות נגד ניצול נשים, נערך מבצע אכיפה נרחב נגד מועדונים שלפי החשד נעשתה בהם פעילות העולה כדי מעשי זנות, ובמסגרת זו נסגרו שלושה מועדוני חשפנות בצו מינהלי ונוהלו הליכים משפטיים מינהליים.
גם במחלקת הבג"צים שאחראית על ייצוג משרדי הממשלה, רשויות שלטוניות נוספות והיועץ המשפטי לממשלה, בהליכים המתנהלים בבית המשפט העליון בתחומי המשפט המינהלי והחוקתי, חלה עליה היחס ל-2019, כאשר בשנת 2020 נפתחו במחלקת הבג"צים כ-1,900 תיקים שעסקו בשאלות מינהליות וחוקתיות שונות, 28% מהם היו תיקים ביטחוניים. ברוב המכריע (כ-70%) של פסקי הדין שניתנו ב-2020 בעתירות לבג"ץ שטופלו ע"י מחלקת הבג"צים, לא ניתן לעותר הסעד המלא שהתבקש על ידו. מדובר בהמשך המגמה בשלוש השנים האחרונות של גידול בשיעור פסקי הדין בהם נדחתה לגמרי עתירת העותר.
1,700 הליכים בתחום המקרקעין
בתחום המקרקעין, נפתחו יותר מ-1,700 ההליכים בשנת 2020 במחוזות הפרקליטות האזרחית וכ-42% מההליכים (169 הליכים) שהוגשו לבית המשפט העליון וטופלו במחלקה האזרחית עסקו בדיני מקרקעין. ריבוי ההתדיינויות במעורבות המדינה אינו מפתיע בהתחשב בכך שכ-93% משטח המדינה מצוי בבעלות מדינת ישראל, קרן קיימת לישראל ורשות הפיתוח. התופעה הבולטת בשנת 2020 בתחום המקרקעין הייתה ערעורים לבית המשפט העליון על פסיקות בתי המשפט המחוזיים בתחום ההפקעות.
בין השנים 2019-2016 הוגשו לבתי המשפט המחוזיים מאות רבות של תביעות פיצויים בגין הפקעות מקרקעין שביצעה המדינה עשרות שנים קודם לכן, בעיקר לצורך הקמת יישובים ברחבי הארץ. בשנת 2020 הוגשו לביהמ"ש העליון 107 הליכים ערעוריים בעניין שיעור פיצויי ההפקעה שפסקו בתי המשפט המחוזיים. חלקם המכריע של הערעורים הוגשו ע"י המדינה, והיקפם הכספי נאמד במאות מיליוני שקלים.
המחלקה למשפט העבודה שאמונה, בין היתר, על אכיפת נורמות שכר בשירות הציבורי פתחו בשנת 2020 במחלקה למשפט העבודה 25 תיקים בנושא חריגות שכר של העובדים ובפרקליטויות המחוז טופלו כ-59 תיקים משפטיים נוספים. על-פי הערכות משרד האוצר, כתוצאה מפעילות יחידות האכיפה באגף לשכר והסכמי עבודה במשרד האוצר ובמחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה, נחסכו לציבור ב-20 השנים האחרונות כ-7 מיליארד שקלים, ובשנים 2019-2017 לבדן נחסכו כ-1.2 מיליארד שקלים.
רוב החיסכון הוא אקטוארי. לשם המחשה, בשנים 2019-2017 בלבד הושבו לקופה הציבורית למעלה מ-52 מיליון שקלים, ששולמו ביתר לעובדים. לכך מצטרפים סכומים ניכרים שנחסכו בשל ביטול עתידי של חריגת שכר ובגין שיפור בתקינות התנהלות הגופים.
______________________________________________________________________
