הרבה פעמים לאחר החלטות שחרור ממעצר, מבקשים במשטרה עיכוב ביצוע ומקבלים זאת מבית המשפט. באחרונה הורתה שופטת בית משפט השלום בתל אביב, כריסטינה חילו-אסעד, לפצות עצור על ידי המשטרה באלף שקלים לאחר שהיחידה החוקרת החליטה שלא להגיש ערר ולא להודיע על כך והחשוד נותר במעצר לילה נוסף.
לפני מספר חודשים, הובא החשוד לבית המשפט בצירוף בקשה של היחידה החוקרת להורות על הארכת מעצרו למשך 4 ימים נוספים וזאת לאחר שנחשד בביצוע עבירות של תקיפת בת זוג, היזק לרכוש, תקיפה סתם ותקיפת שוטר. בדיון הורה בית המשפט על שחרורו של החשוד בערובה ובתנאים מגבילים.
זאת, לאחר שנקבע כי אף שקיים חשד סביר כנגד החשוד לביצוע העבירות המיוחסות לו, מדובר בחשוד נעדר הרשעות קודמות ועלה מהחומר הקיים בתיק החקירה כי מדובר באירוע חריג שאינו מאפיין את התנהלותו ואשר אירע על רקע של שתיית אלכוהול מופרזת ולא ממניע עברייני. על כן, בית המשפט החליט להסתפק בחלופת מעצר הולמת.
היחידה החוקרת לא השלימה עם החלטת השחרור וביקשה להורות על עיכוב ביצועה. נציג היחידה החוקרת הצהיר באותו מעמד כי היחידה החוקרת החליטה להגיש ערר על החלטת השחרור. על יסוד הצהרה זו, ולאור פסיקת בית המשפט בעליון בנושא עיכוב ביצוע, עוכב שחרורו של החשוד עד למחרת היום.
החליטה שלא לערער
בהמשכו של אותו יום, שקלה היחידה החוקרת את עמדתה בשנית והגיעה למסקנה שאין מקום להשיג על החלטת השחרור. היחידה החוקרת הודיעה על כך בעל פה ובכתב למזכירות בית המשפט וההודעה לא נמסרה לסנגור המייצג ומכאן שהוא גם לא פעל להסדרת תנאי הערובה לצורך שחרורו בפועל של החשוד ממעצר והוא נותר במעצר לילה נוסף.
הסנגור הגיש בקשה לפיצוי החשוד על ידי המשטרה בשל שהייתו במעצר לילה נוסף והיחידה החוקרת, בתגובתה, הטילה את האחריות להמשך מעצרו של החשוד על מזכירות בית המשפט אשר לא הודיעה לסנגור על ההחלטה שלא להגיש ערר, כמו גם על הסנגור אשר לא עיין בהודעת היחידה החוקרת באתר נט המשפט.
השופטת חילו אסעד, לא קיבלה את טענת המשטרה וציינה כי היחידה החוקרת כשלה בכך שלא הביאה את החלטתה לידיעת הסנגור וכאמור הורתה לפצות את החשוד באלף .
הסנגור לא ידע
"איני רואה עין בעין עם היחידה החוקרת", כתבה השופטת בהחלטתה. "היחידה החוקרת היא זו שעתרה מלכתחילה למעצרו של החשוד. בקשתה נדחתה ובית המשפט הורה על שחרורו. שחרורו של החשוד עוכב על יסוד הצהרתה הפוזיטיבית והנחרצת של היחידה החוקרת כי בכוונתה לערור על החלטת השחרור. החלטה זו כאמור לא הובאה לידיעת הסנגור".
השופטת הוסיפה: "מזכירות בית המשפט, האמונה על תפעול הפן הדיוני והטכני של דיוני בית המשפט אינה צד להליך המשפטי. הצד השני להליך הוא החשוד וסנגורו, והחובה להעביר לצד השני כל הודעה בכתב המוגשת לבית המשפט במסגרת דיון המתנהל במעמד שני הצדדים, היא חובה בסיסית המוטלת על כלל המתדיינים ובכלל זה על היחידה החוקרת. העובדה כי היחידה החוקרת לא יידעה את הסנגור, מובילה למסקנה כי במקרה זה לא פעלה היחידה החוקרת באחריות ובשקידה ראויה וסבירה כמצופה ממנה על מנת לצמצם את הפגיעה בחירותו של החשוד".
__________________________________________________________
לצפייה ודירוג כבוד השופטת כריסטינה חילו-אסעד
__________________________________________________________
