לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש ערעור על זיכויים מעבירה של הסתה לאלימות או לטרור של ארבעת הנאשמים הנערם, באירוע שכונה בתקשורת "חתונת השנאה", לאחר שהעלו על נס, בריקודים ובשירה, את רציחת בני משפחת דוואבשה באירוע טרור.
נגד הנערים הוגש לבית משפט השלום כתב אישום המייחס להם עבירות הסתה לאלימות או לטרור, במסגרת הפרשה הוגש כתב אישום נוסף נגד קבוצה של בגירים, ובהם חתן השמחה, שמשפטם ממשיך להתנהל בפני הרכב אחר בבית משפט השלום בירושלים.
כתבי האישום נוגעים לחתונה שהתקיימה ב-2015 בה השתתפו מאות אורחים, חלקם מכרים של החשודים העצורים בגין אירוע הטרור נגד בני משפחת דוואבשה. במהלך החתונה ציינו הקטינים והנאשמים הבגירים בריקוד ובשירה את אירוע הטרור, תוך הנפת שלטים עליהם הודבקו תמונותיהם של בני משפחת דוואבשה, דקירת התמונות באמצעות סכינים, שריפתן באמצעות בקבוקים דמויי בקבוקי תבערה, הנפת שלטי "נקמה", והנפת כלי נשק ודריכתם.
הפרקליטות: "שגיאות קשות בהחלטה על הזיכוי"
שופט השלום שמעון לייבו זיכה את הקטינים הנאשמים מהעבירות שיוחסו להם. קטין נוסף הוא הרשיע בעבירה של היזק לרכוש במזיד, ועניינו עודנו מתנהל בפני בית המשפט וקבוע לדיון טיעונים לעונש.
בערעור שהוגש, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט המחוזי להרשיע את הקטינים ולהחזיר את התיק לבית משפט השלום לגזירת עונשם. הפרקליטות טוענת בערעור, כי "פסק דינו המזכה של בית משפט השלום לוקה בניתוח חסר ולקוי של יסודות עבירות ההסתה, ויש בו שגיאות קשות שהובילו להחלטה לזכות את הקטינים".
כמו כן טוענת הפרקליטות, כי קביעותיו של בית משפט השלום בטענת הגנה מהצדק ו"אכיפה בררנית" המותחות ביקורת על מדיניות התביעה בהגשת כתבי אישום בעבירות הסתה, רצופה טעויות.
"אירוע 'חתונת השנאה'", נכתב בערעור, "כשמו כן הוא… התבוננות מפוכחת בו מזהה על נקלה כי מדובר במקרה ייחודי בחומרתו, חריג בעוצמתו…העולה באופן מובהק כדי עבירת הסתה לאלימות". עוד נכתב כי "מתבקש מבית המשפט לבטל את קביעותיו של בית משפט השלום הנוגעות לטענת הגנה מהצדק, … רשויות האכיפה, המשטרה והפרקליטות, פועלות בבחינת עבירות הביטוי ובכלל, בצורה זהירה ושוויונית…. וללא כל תלות בזהותו הפוליטית או במוצאו הלאומי/דתי של המפרסם או מושא הפרסום".
